חשיפה למדדי ה- Mid-Cap בשווקים המפותחים נראית מעניינת בשל היתרונות השונים של השקעה במניות אלה. אלו חברות שנמצאות בשלב המעבר מחברות צמיחה צעירות לחברות ערך, פעילותן העסקית ממוקדת בענפים ספציפיים, ביצועיהן לאורך זמן בד"כ עדיפים על מדדי הייחוס, והן מייצגות בעיקר חשיפה לכלכלה המקומית.
המדד הקלאסי לייצוג מגזר המניות הבינוניות בשוק ההון האמריקאי הוא מדד 400 MID CAP S&P. מדד זה מפוזר למדי, וכולל את 400 החברות הגדולות, במונחי שווי שוק, מתוך מדדCOMPOSITE 1500 S&P, בניכוי 500 החברות שמשתייכות למדד 500 P&S. המדד נסחר לפי מכפיל רווח חזוי של 18.8, כשהסקטור הגדול במדד הוא סקטור הפיננסים עם משקל של כ- 23%. סקטורים בולטים נוספים הם התעשייה (כ- 17%) והטכנולוגיה (כ- 15.6%).
השוואות שערכנו בין מדדי Large-Cap לבין Mid-Cap במדינות בולטות בעולם מעידות, כי מדדי המניות המייצגים את החברות בעלות שווי השוק הבינוני הניבו תשואה גבוהה יותר באופן גורף ברוב חתכי הזמן. בארה"ב למשל, בבחינת חלון הזמן של 5 השנים שמסוף 2008 ועד לסוף 2013, ניתן לראות שמדד המניות הבינוניות, מניות ה- MID CAP, הציג תשואה עודפת ביחס למדד מניות ה- Large Capולמדד מניות ה-Small Cap (כ-169%, כ- 128% וכ- 149%, בהתאמה).
פרמטר נוסף המבדיל את מניות ה-Mid-Cap הוא מידת הסיקור המועטה של חברות אלו אל מול החברות הגדולות. על פי מחקר של מורנינג סטאר, כ- 22 אנליסטים בממוצע מסקרים חברת Large Cap אחת לעומת 13 אנליסטים בחברה בינונית. סביר להניח שסיקור גבוה תורם לתהליך קבלת ההחלטות בבחירת המניות, ומכאן שיוצר חסרון כלפי הבחירה של המניות הבינוניות שפוטנציאל התשואה שלהן צפוי להיות גבוה. חשיפה למדד מפוזר של המניות מהסוג הנ"ל, מצמצמת במידה מסוימת את החיסרון הזה.
בשורה התחתונה, תמונת המאקרו שהולכת ומשתפרת בארה"ב תוך שהיא מתבססת על מנועי הצמיחה של הצריכה הפרטית וההשקעות, עשויה להצדיק חשיפה מסוימת למדד של מניות שמייצגות את הכלכלה המקומית בארה"ב. מדד 400 MID CAP S&P שכולל 400 מניות מענפים מרכזיים בכלכלה האמריקאית כמו: פיננסים, תעשיה וטכנולוגיה יכול, לטעמנו, להוות אופציה מתאימה לחשיפה שכזו.
ניתן להיחשף למדד באמצעות תעודות סל, לדוגמא התעודה פסגות סל S&P MID CAP 400 מנוטרלת מטבע 1131358.