מגזין פורבס ישראל חושף הבוקר דירוג מיוחד של הקיבוצים העשירים בישראל. את החקלאות והצניעות ברוח הסוציאליזם נטשו הקיבוצים מזמן, והפכו לתאגידים עסקיים משגשגים שיודעים לנצל הזדמנויות ולהרוויח מיליארדים.
מרבית המפעלים הגדולים והמצליחים של התעשייה הקיבוצית, כולל אלה המתבססים על טכנולוגיה מתקדמת, הם מפעלים ותיקים בני 30-50 שנים, שפילסו את דרכם לשוקי העולם בתהליך איטי ומתמיד. ההצלחה המתמשכת והגאות בשוקי העולם הביאו אחדים מהם לשווי של מאות מיליוני שקלים ואת בעליהם לרווחה כלכלית שכמותה לא נראתה בהיסטוריה של התנועה הקיבוצי.
את פסגת הדירוג כובשים קיבוץ שדות ים עם שווי של 3.4 מיליארד שקל, בזכות מפעל השיש "אבן קיסר" שבו הוא מחזיק 51%. למקום השני בדירוג הקיבוצים העשירים של פורבס מגיע קיבוץ חצרים, ששווה 1.25 מיליארד שקלים, בזכות אחזקה של 33% במפעל נטפים, המייצר ומשווק טפטפות. קיבוץ מעגן מיכאל הוא השלישי בדירוג עם שווי של 835 מיליון שקל, בזכות מפעל פלסאון המיצר צינורות, מערכות השקיה וכנראה גם את הניאגרה אצלכם בבית.
דירוג הקיבוצים התעשייתיים משקף את מצבם של הקיבוצים שעיקר הכנסותיהם הוא בתעשייה. עם זאת, ישנם קיבוצים שנכסיהם שווים מאות מיליוני שקלים בזכות מיקום הנדל"ן שלהם (בין המובילים ניתן למנות את שפיים שבמרכז וגן שמואל שליד חדרה). קיבוצים אלה לא נכנסו לרשימה בשל המחלוקת אשר קיימת עם המדינה בנוגע לזכויותיהם על הקרקעות, מה שמקשה על אומדן ריאלי של נכסיהם. הרשימה אינה כוללת גם את קיבוץ לוחמי הגטאות, שהקים את מפעל טבעול למזון מהצומח, וב־2010 מכר אותו לאסם עבור יותר ממיליארד שקל. כיוון שחלוקת הכסף לאחר האקזיט אינה שקופה, נמנענו מלצרף את הקיבוץ אל הדירוג, על אף השווי הגבוה בו נמכר המפעל.
הדירוג המלא לשוויים של הקיבוצים העשירים בישראל: שדות ים: 3.4 מיליארד שקל; חצרים: 1.25 מיליארד שקל; מעגן מיכאל: 835 מיליון שקל; יטבתה: 700 מיליון שקל; יזרעאל: 480 מיליון שקל; רמת יוחנן: 250 מיליון שקל; מעברות: 240 מיליון שקל; רביבים: 230 מיליון שקל; שמיר: 227 מיליון שקל; סאסא: 220 מיליון שקל.