בתקופה שיש קצת לחץ בשווקים נדמה שכולם עוברים לדבר במונחים קצת קיצוניים של שחור או לבן: האם לנצל את ההזדמנות ולהגדיל חשיפה למניות או לחילופין להתבצר באג"ח מדינה במח"מ קצר או בינוני?
מדובר בשאלות חשובות שהן מהעיסוק הקבוע בניהול תיק השקעות, אבל נראה שהעניין בחלק הקונצרני בתיקים קצת נדחק לפינה. אסור לשכוח שמדובר באפיק שמהווה משהו כמו 20-25% מרוב תיקי ההשקעות ולכן גם אם המרווחים באפיק הקונצרני ביחס לאלטרנטיבה הממשלתית נמוכים במונחים הסטורים ולא אטרקטיביים, אי אפשר להתעלם ממנו.
מתחילת השנה עלו מדדי האג"ח הקונצרני השונים בשיעורים של 0.4-1.3%, עליות נאות במיוחד על רקע התנודתיות בשווקים. מדדי התל בונד שכוללים את האג"חים בדירוגים הגבוהים, כלומר - התל בונד 20, תל בונד 40 ותל בונד 60, קצת פחות מעניינים להשקעה בתקופה הזו וזאת למרות העליות שרשמו בעיקר בחודש ינואר. בהסתכלות על נתוני הבסיס כמו מח"מ ו-SPREAD ביחס לממשלתי דווקא מדד התל בונד צמודות יתר רושם את יחס הסיכוי-סיכון הכי נכון לתקופה הזו.
הקונוטציה שיוצרת המילה "יתר" מתקשרת בד"כ למדד תנודתי, כמו מדד מניות היתר בבורסה המקומית. זה לא ממש מדויק במקרה של מדד תל בונד צמודות יתר. מדובר על מדד שמכיל 98 אגרות חוב שמעבר ל-60 אגרות החוב שנסחרות בתל בונד 60, עם דירוג מינימאלי של לפחות A - ודירוג ממוצע של A +. המח"מ כאן קצר יחסית – 3.5, לעומת מח"מ של 4.1 בתל בונד 60, התשואה הפנימית היא קצת פחות מ-1% תוך הצמדה למדד כמובן, והמרווח מהממשלתי הוא 1.44% לעומת מדד התל בונד 60, שנסחר במרווח של 1.30%.
אם לסכם, בכל הקשור לחשיפה לאג"ח קונצרני - מדד התל בונד צמודות יתר נותן לדעתנו למשקיעים את יחס הסיכוי-סיכון הכי נכון: שילוב של פיזור גדול, במח"מ קצר יחסית, ובעל דירוג ממוצע אטרקטיבי מספיק, אם כי עדיין ב"קבוצת ה-A" מה שאומר שאינו נמוך מדי. כל זאת הופך אותו כיום להשקעה הקונצרנית המועדפת בתקופה הנוכחית.
ניתן להיחשף למדד באמצעות תעודות סל, לדוגמא התעודה פסגות סל תל בונד צמודות יתר בדמי ניהול 0% - מספר נייר 1127752.