"מי שחיפש סימן לכך שהשווקים מחכים למימוש קיבל אותו בשבוע שעבר כאשר שיהוק של ארגנטינה סימל למשקיעים על סיומה (הזמני) של סעודת ה- Risk On והוביל לפיחות חד במטבעות השווקים המתעוררים ולמימושים בכל אפיקי הסיכון בעולם" - כך אומר היום אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, בסקירת מאקרו שבועית.
"האם מדובר בסופה של המגמה החיובית בשווקים? כנראה שלא. תיקון הוא מהלך טבעי בשוק שעלה ב-11% בארבעת החודשים האחרונים. מכיוון שהשיפור בכלכלה האמריקאית והאירופית צפוי להמשך גם במהלך השנה הקרובה שוק המניות צפוי להערכתנו להמשיך ולעלות לאורך זמן", אומר גרינפלד.
מבחינת אפיק השקעה, בפסגות סבורים כי אין כבר יצור כזה שנקרא "שווקים מתעוררים": "השונות בין מצבם של המשקים השונים והסיכונים שבהם שונים כל כך שקשה להתייחס לחלק זה של העולם כמקשה אחת. בוול סטריט נהוג לומר על תקופות כאלו שכאשר הגאות נעלמת מגלים מי שחה בלי בגד ים. אם בכל זאת נשתדל אז בהסתכלות ממעוף הציפור על השווקים המתעוררים, ישנם שלושה גורמים עיקריים שצפויים להמשיך ולהקשות על אלו.
"ההאטה בסין פוגעת באופן טבעי בעיקר במדינות שסין מהווה עבורן יעד ייצוא משמעותי ובעיקר לאלו שמייצאות לסין סחורות. ההאטה בסין שנובעת בחלקה מניסיון של הממשל לעצור את התנפחות בועת הנדל"ן במדינה פוגעת באופן ישיר בצמיחה ובחשבון השוטף של מדינות אלו ומכאן שגם תומכת בפיחות המטבעות המקומיים. בקבוצה זו נציין בעיקר את ברזיל, דרום אפריקה ואוסטרליה (שהיא לא שוק מתעורר כמובן).
"שינוי כיוון המדיניות המוניטארית במערב בכלל וצמצום ההרחבה הכמותית בפרט מייצרים לחץ להיחלשות מהירה של המטבעות בשווקים המתעוררים אל מול הדולר. חשש מפיחות זה מביא ליציאה מהירה של כספים מהשווקים המתעוררים, אשר מאיצה עוד יותר את הפיחות. המדינות בעלות פרופיל הסיכון הגבוה ביותר הן כאלו שסובלות מאינפלציה גבוהה ו/או גירעון גדול בחשבון השוטף ו/או רזרבות מט"ח נמוכות. בקבוצה זו נציין את טורקיה, אינדונזיה, הודו ודרום אפריקה.
"בעיות מבניות ופוליטיות מקומיות שפוגעות באמון המשקיעים. בברזיל, אוקראינה וטורקיה אי השקט החברתי לא ייפתר כנראה ללא שינויים פוליטיים. בדרום אפריקה השביתות במכרות הפלטינה נמשכות ובארגנטינה התברר כי ללא שחרור של שער החליפין רזרבות המט"ח עלולות להיעלם.
"מאז פשיטת הרגל של ארגנטינה ב-2001 והפיחות החד בפזו ב-2002, ניהלה ארגנטינה מדיניות של התערבות בוטה בשע"ח על מנת למנוע את המשך מגמת הפיחות. מדיניות זו התקשתה להחזיק מעמד בשנים האחרונות לאור הצמיחה האיטית במשק, האינפלציה הגבוהה והלחצים לפיחות חד של הפזו. כתוצאה מכך, בשנה האחרונה התכווצו רזרבות המט"ח של ארגנטינה ב-1.1 מיליארד דולר מדי חודש והגיעו לשפל של 7 שנים.
"החשש מהמשך הידללות הרזרבות הביא את ממשלת ארגנטינה להודיע ביום חמישי על פתיחה חלקית של שוק המט"ח וזאת על ידי נקיטת שני צעדים: ראשית, מתן אפשרות לרכישת דולרים לחשבונות חיסכון והפחתת המס על רכישות אלו מ-35% ל-20%. שנית, הפסקת ההתערבות בשוק המט"ח. לאחר ההכרזה על צעדים אלו התברר כי האמון שרוכש האזרח הארגנטינאי הממוצע למטבע המקומי לא גבוה במיוחד והפזו פוחת ב-15% מול הדולר תוך יומיים (12.3% ביום הראשון). הקריסה של המטבע הארגנטינאי הציתה גל של מימושים במטבעות השווקים המתעוררים".
לטענת גרינפלד, הפיחות החד במטבעות השווקים המתעוררים העלתה את משבר הנמרים האסייתיים מהאוב. "עם זאת הסיכון שהמגמה הנוכחית תהפוך למשבר דומה לזה שהיה באסיה בסוף שנות ה-90 נמוך באופן יחסי וזאת בשל שתי סיבות עיקריות, שתיהן נובעות מהלקחים שהופקו מהמשבר ומהתנאים שהציבה ה-IMF שתמכה במשקים שסבלו מהמשבר: רמת החוב, ובעיקר החוב המט"חי של המשקים המתעוררים נמוכה כיום בהרבה מזו שהייתה בשנות ה-90: היקף הרזרבות במשקים אלו גבוה בהרבה מכפי שהיה בשנות ה-90".
לכן, מסכם גרינפלד כי "גם אם מגמת הפיחות תמשך וארגנטינה תאלץ בסופו של דבר להגיע (שוב) להסדר חובות, החשש מהידבקות של משקים רבים בדרום אמריקה או באסיה עדיין אינו מוצדק. בנוסף, חשוב גם לציין שהשפעת משבר הנמרים האסייתיים על שוקי המניות במערב הייתה קצרת טווח בלבד. ב-27 לאוקטובר נפל ה-S&P 500 ב-6.8% אך בחודש שלאחר מכן טיפס בכ-10%".