עליית התשואות בישראל לקראת מיצוי - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות וגיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאליים במחלקת המאקרו של פסגות. להלן המשך הסקירה:
"התשואות בישראל לאן? בשלושת השבועות האחרונים עלו תשואות האג"ח הממשלתיות בחדות לכל אורך העקום. התשואה על ממש"ק 0323, לדוגמא, עלתה מאז ה-10/12/2013 ב-20 נ"ב לרמה של 3.7%. לעליית התשואות באפיק הממשלתי ישנן שתי סיבות עיקריות: עליית התשואות בארה"ב ושינוי בציפיות השוק לגבי מדיניות הריבית של ב"י. בשני המקרים אנו מעריכים כי הלחצים להמשך עליית התשואות נמוכים באופן יחסי כך שהמגמה שנרשמה בשבועות האחרונים לא צפויה להמשך, בטח שלא בעוצמות האלו.
"ראשית, הקורלציה בין שוק האג"ח האמריקאי לזה הישראלי גדלה אמנם אך לא מדובר בהפתעה מרעישה שכן ככל שפער התשואות בין ארה"ב לישראל הולך וקטן כך גם הקורלציה הולכת וגדלה. לכן, התנודות באג"ח האמריקאיות תמשכנה להשפיע גם על השוק המקומי. עם זאת, רמת התשואה ל-10 שנים בארה"ב מגלמת, להערכתנו, כבר היום את תהליך צמצום ההרחבה הכמותית , רובו ככולו, כמו גם את תוואי העלאת הריבית הסביר בשנים הבאות. אם הריבית תתחיל לעלות במחצית השנייה של 2015, תגיע ל-4% (הרמה ה"נורמלית" של הריבית בארה"ב) במחצית השנייה של 2018 ותישאר שם עד 2023, הריבית הממוצעת ל-10 שנים (אותה צריך האג"ח לתמחר) היא 2.8%. כלומר, גם ללא שנכניס לחישוב ריבית שלילית ב-2014 (שכן ההרחבה הכמותית עוד נמשכת השנה), התשואה ל-10 שנים נמצאת להערכתנו ברמה סבירה. אגב, אם נשתמש באותה שיטת תמחור לתשואות בעוד שנה, הרי שאנו מגיעים ל-3.2% (אג"ח ל-10 שנים שנפדה בסוף 2024). במילים אחרות, מבחינה כלכלית, אין לחץ לעליית תשואות מהירה בארה"ב.
"פה המקום כמובן לסייג ולומר שכפי שאנו מכירים את השווקים, הם לא תמיד מתחשבים במה שנכון "מבחינה כלכלית". לכן אנו מצפים שהתנודתיות באפיק הממשלתי בארה"ב ובישראל תמשיך להיות גבוהה מהרגיל.
"בנוגע למדיניות הריבית של בנק ישראל, נראה שהשווקים לקחו קצת יותר מדי ברצינות את תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל למגמת העלאות ריבית כבר השנה. בהינתן שקצב הצמיחה במשק נותר מתון ואין ממש לחצים אינפלציוניים, בנק ישראל לא צפוי לעמוד בשנה הקרובה בפני הצורך להעלאות את הריבית.
"יתרה מכך, גם אם ייווצרו מסיבה כלשהי לחצים אינפלציוניים קלים, סביבת הריבית האפסית העולמית לא תאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית וזאת כמובן בשל ההשפעה של מהלך כזה על שוק המט"ח. גם הניסיון להסתמך על צמצום ההרחבה הכמותית כגורם להחלשת השקל נראה לנו מיותר שכן: א) התחזקות של הדולר בעולם גוררת היחלשות של האירו וכידוע לכולנו, משקלו של האירו בסל המטבעות גדול יותר מזה של הדולר. ב) ה-ECB שוקל בעצמו תוכנית הרחבה מוניטארית שעשויה להחליש את האירו עוד יותר.
"לכן, בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי הריבית תוותר ברמה של 1% במהלך השנה הקרובה וכי הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הקרובים עדיין גבוה מהסיכוי להעלאתה.
"מדדי מנהלי הרכש בעולם: מדדי מנהלי הרכש אשר פורסמו במהלך השבוע האחרון ממשיכים להצביע על התאוששות של הפעילות הכלכלית ועל שיפור בקצב הצמיחה בתחילת 2014. מדד מנהלי הרכש העולמי (של MARKIT) עלה ל-53.3 בחודש דצמבר, לעומת 53.1 בנובמבר, שיא של 32 חודשים. המדד העולמי מצביע על שיפור בביקושים דרך עלייה בהזמנות החדשות כמו גם על שיפור בתעסוקה ברוב המדינות.
"ארה"ב: מדד מנהלי הרכש ירד במעט ל-57.0 נק’ לעומת 57.3 נק’ בחודש נובמבר. עם זאת, אילולא נרשמה ירידה ברכיב המלאים, המדד היה, ככל הנראה, עולה.
"המדד אמנם ירד בחודש דצמבר, אך רמתו נותרה גבוהה (קרוב לשיא של 31 חודשים) ומצביעה על התרחבות משמעותית של הפעילות הכלכלית. באופן טבעי, בשל רמתו הגבוהה של המדד יש לו פחות מקום לשיפור. אם הוא יוותר ברמה זו בחודשים הקרובים המשמעות היא שארה"ב צומחת בקצב מהיר.
"מהפרטים עולה כי ההזמנות החדשות לשוק המקומי המשיכו לעלות והן נמצאות כעת בשיא של 45 (!) חודשים. כמו כן, רכיב התעסוקה עלה ומצביע על שיפור נוסף בשוק העבודה האמריקאי.
"נזכיר כי את התאוששות שוק העבודה הובילו עד לא מזמן ענפי השירותים אך במבט ל-2014, אנו מצפים לראות שיפור ניכר בתעשייה, אשר יבוא לידי ביטוי גם בעלייה בהיקף המועסקים בתעשייה. המדד מצביע על צמיחה של 3.0% ברבעון האחרון של 2013.
"סין: מדד מנהלי הרכש ירד ל-51 נקודות לעומת 51.4 נקודות בחודש נובמבר, בהתאם לציפיות. גם על פי המדד של HSBC נרשמה ירידה ל-50.5 מ-50.8 בחודש נובמבר. הירידה נרשמה בכל המרכיבים – הזמנות חדשות, תפוקה, מלאים ותעסוקה. הנתונים מצביעים על כך שהצמיחה בסין האטה במהלך הרבע האחרון של 2013 (עפ"י ההערכות 7.5% לעומת 7.8% ברבע השלישי).
"אירופה: מדד מנהלי הרכש עלה ל-52.7 נק’, לעומת 51.6 נק’ בחודש נובמבר, שיא של 31 חודשים. העלייה נתמכה בשיפור בתפוקה ובהזמנות החדשות לשוק המקומי וליצוא. השיפור גורם לתעשיינים לצמצם את היקף הפיטורים להם היינו עדים בשנים האחרונות.
"את השיפור מובילות הולנד, גרמניה ואיטליה אשר בכולן נרשמת התרחבות בפעילות הכלכלית עם קריאות שנמצאות בשיא של יותר מ-30 חודשים (ראו טבלה מצורפת). נקודה שיש לשים לב אליה היא צרפת, אשר מסתמנת כבעיה פוטנציאלית במבט ל-2014. מדד מנהלי הרכש נמצא שם בשפל של 7 חודשים.
"ההסבר מאחורי מה שעובר על צרפת נעוץ, ככל הנראה, בעובדה שהיא, בניגוד למדינות הפריפריאליות, לא חוותה את המשבר בצורה כה חמורה. על כן, תהליכי ההתייעלות אשר עוברים על מדינות כמו איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון לא החלו בצרפת. התוצאה – צרפת הופכת לפחות ופחות תחרותית ביחס לשכנותיה, עובדה אשר פוגעת בה בשווקים הבינלאומיים ובאה לידי ביטוי בירידה בהזמנות ופגיעה בתעשייה המקומית".