משלחת בת 14 חברות ישראליות בתחום טכנולוגיות מים וסביבה יצאה לאוסטרליה (28.6 – 1.7) לפגישות עם חברות הכרייה וההנדסה הגדולות בעולם הנמצאות "בבירת הכרייה" האוסטרלית בעיר פרת’ באזור מערב אוסטרליה. מדינת מערב אוסטרליה נאבקת באקלים מדברי, מההשלכות הסביבתיות הרבות של סקטור הכרייה וכן בריחוק ופיזור גיאוגרפי המקשים על מציאת פתרונות יעילים לתחומים אלו. בין הפגישות שנקבעו יש לציין את הפגישה בענקית הכרייה ’ריו-טינטו’ (חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם) וחברות הכרייה ’אלקוא’ ו FMG בהשתתפות הסגל הבכיר של החברות בתחומי מים, סביבה ואנרגיה.
גונן מוסר כי תחום הכרייה הוא צרכן גדול של טכנולוגיות מים וסביבה. נושא המים כגון טיפול בשפכים תעשייתיים (מים המכילים מתכות כבדות עקב הטיפול בעפרות המתכת), הרבצת אבק, קירור ציוד כרייה בתוך האדמה, הצפות של המכרה, צנרת שסתומים ומדי נוזלים, חיוני בתחום הכרייה. כמו כן לאור הריחוק של אתרי הכרייה יש דרישה לטכנולוגיות אנרגיה חליפית וטיפול מקומי במים. חפירה בקרקע בהיקפים גדולים פוגעת בסביבה, מטה אפיקי מים ויש דרישה ציבורית למציאת פתרונות להקטנת פגיעה זו. בהקשר הסביבתי יש לציין גם את שיתוף הקהילות האזרחיות המקומיות בפרויקטים שלעיתים משנים לבלי הכר את האזור שבו הם פועלים.
"לאור הדומיננטיות והצמיחה העצומה של סקטור הכרייה האוסטרלי המונע מהביקושים העצומים למחצבים ואנרגיה עקב תהליכי התיעוש והאורבניזציה של הכלכלות הצומחות של מדינות אסיה (ובעיקר סין והודו) היה לנו ברור כי חייבים לחפש את נקודות ההשקה האפשריות עבור החברות הישראליות בסיפור הענק הזה" – מספר גונן. "בישראל כמעט ואין מכרות. ישנו המכרה הפתוח ברמת נגב לכריית פוספטים ומכרה ’תימנע’ שאולי מספר סיפור היסטורי יפה של רצף כרייה בן שלושת אלפי שנה מימי שלומה המלך עד ימנו אבל לא יצר תעשייה מקומית בתחום הכרייה. חשבנו מה כן יש לישראל להציע בתחום הכרייה ולאור העניין מהצד האוסטרלי נראה כי מצאנו את התשובה - תעשיית טכנולוגיות מים".