מחפשים השקעה סולידית? על פי המקובל, המשקיע הסולידי נוטה לפנות לשוק האג"ח מאשר לשוק האקוויטי על מנת ליהנות מתשואה אומנם מתונה יותר אך יציבה, קבועה ומחושבת מראש. יחד עם זאת, מניות דיבידנד מספקות לעיתים מענה לצרכיו של המשקיע הסולידי ומהוות אלטרנטיבה לרכישת חוב. הדוגמא המעניינת למקרה הנדון היא קבוצת מרכזי קניות, ביג, המאופיינת בפרופיל פיננסי חזק ויציבות תזרימית המאפשרת הן לשרת ולמחזר את החוב והן לחלק רווחים לבעליה. אך המעוניין בלחזק את תיקו עומד כעת בפני הדילמה, האם להחזיק באג"ח המספק תשואה שנתית נמוכה יחסית אך יציבה או לרכוש מניות ולצפות לתשואת דיבידנד גבוה יותר.
קבוצת ביג הוקמה בשנת 2004 ועוסקת כיום בתפעול ובהשכרה של שטחי מסחר בעיקר במתכונת של מרכזי קניות פתוחים (מרכזים המושכרים בדרך כלל ביחידות גדולות הכוללות חניונים). הקבוצה פועלת הן בארץ והן בעולם ולה נכסים בישראל, ארה"ב, הודו וסרביה, הכוללים 46 מרכזי קניות פעילים המשתרעים על פני שטח מסחר כולל של 730 אלף מ"ר. הקבוצה נשלטת על ידי יהודה נפתלי (47%) כאשר חלקו של הציבור מסתכם בכ-20%. בשל היותה חברת נדל"ן מניב, ביג מייצרת תזרים מזומנים שוטף וקבוע הנובע מחוזי שכירות בעלי פיזור גיאוגראפי רחב. כמו כן, אגרות החוב של הקבוצה מדורגות בדירוגי אשראי גבוהים המבטאים את איתנות פיננסית גבוהה של הקבוצה (A+ של מעלות S&P ו-A1 של מדרוג).
את שלושה הרבעונים הראשונים של השנה, סיימה ביג עם מחזור הכנסות של 210 מיליון דולר, גבוה בכ-25% בהשוואה לתקופה אשתקד ובקצב שנתי גבוה בכ-17% בהשוואה לשנת 2012 כולה. הרווח התפעולי שופר ב-14% ובשורה התחתונה רשמה הקבוצה רווח נקי המיוחס לבעלי מניותיה בסך 218 מיליון שקל. הרווח מהשכרת נכסים והפעלתם בנטרול פחת (NOI – פרמטר נפוץ למדידת אפקטיביות עסקים מניבים) גדל בכ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה. יחד עם זאת, גידול חד בתשלומי המיסים ועליה בהוצאות מימון הקטינו את תזרים המזומנים אשר נבעה מפעילותה השוטפת של הקבוצה במהלך התקופה הנסקרת מ-44 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל.
בדומה לחברות תזרימיות המאופיינות בגרעין שליטה חזק, דירקטוריון קבוצת ביג אימץ, בשנת 2011, את מדיניות הדיבידנד המגדירה את היקף רווחים לחלוקה מינימאלי שוטף. מדיניות זו של ביג הינה ייחודית ועל פיה החברה תחלק לבעלי מניותיה דיבידנד שנתי מינימאלי של 30 מיליון שקל. כביכול, אין להיקף החלוקה קשר ישיר לרווחיות הקבוצה והמחזיק במניה נהנה מרף מינימום המקל במיוחד על גופים מוסדיים ממונפים להתאים את התזרים העתידי לצורכיהם. יחד עם זאת, הקבוצה נוהגת לחרוג מהמדיניות זו לטוב ולרע. כך למשל בשנה שעברה, החליט הדירקטוריון להקפיא חלוקת דיבידנד למשך שנה על רקע אי יציבות גאו פוליטית, ולהיפך, כעבור רבעון הוחלט לחזור לחלק רווחים ועוד בהיקף גבוה מהמינימאלי (חולקו אז 45 מיליון שקל על רקע תזרים משמעותי ועסקת מימוש נכס חד פעמית). לפי כך, תשואת הדיבידנד הנובעת מאחזקת מניית ביג גדלה משיעור של כ-2% לכ-4%.
לעומת זאת, איגרת חוב של ביג מסדרה צמודה ג’, נסחרת כיום לפי תשואה של 0.8% בלבד, כך שבהינתן אינפלציה שנתית של 2% מתקבלת תשואה של 2.8%, הנמוכה מתשואת דיבידנד. סדרה צמודה נוספת, ד’, נסחרת בתשואה גבוהה יותר של 1.2% אך כרוכה באחזקה לטווח ארוך יותר של 4.7 שנים (משך חיים ממוצע). למשקיע חוב, ההזדמנות המעניינת יותר טמונה בסדרה ה’ החדשה. אג"ח ה’ של ביג נסחרת כיום בתשואה צמודה של 2.4%, כלומר פער של 2% מהאיגרת ממשלתית דומה (נכס חסר סיכון), אך המח"מ של האיגרת ה’ מתארך ל-6 שנים. החודש, פרסמה החברה מצגת לשוק ההון, כך שככל הנראה מתכוננת החברה בקרוב לגיוס נוסף מהציבור, זאת לאחר שגייסה כ-180 מיליון שקל ביולי השנה באמצעות הנפקת סדרת אג"ח ה’. ראוי לציין כי בעת ההנפקה נרשמו ביקושי יתר של פי 3.5 מהיקף שגויס. גיוס חוב נוסף צפוי להגדיל את המינוף של החברה אך אינו מעיב בשלב זה על איתנותה מאחר ומדובר כיום במנוף נמוך יחסית למתחרות בסקטור.
לסיכום, קבוצת ביג הינה חברה תזרימית בעלת פרופיל פיננסי חזק ומצדיקה השקעה סולידית יחסית הן אקוויטי והן באמצעות אחזקת חוב במטרה לגוון את תיק השקעות מניב לטווח ארוך. בהתחשב בתשואות נמוכות יחסית בהן נסחרות אגרות חוב של החברה, יש טעם לשקול אחזקת מניית החברה כאלטרנטיבה מניבה גם לאחר עליית ערך של 36% מתחילת השנה תוך ציפייה לחלוקת דיבידנד נאה על בסיס הדו"ח השנתי הקרוב.