יו"ר הרשות לני"ע שמואל האוזר אמר היום בנאום בכנס התאגידים כי המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. אני מניח שטוענים בזכות תוספות תקציביות וגידול בגרעון וגם להיפך, פחות מיסים וגם להיפך, עידוד יצוא ועידוד שע"ח, ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים וכן הלאה.
גם שוק ההון, נדבך חשוב מאין כמוהו במשק הכלכלי, ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. טוענים בפנינו שבעטיה של הרגולציה אין מספיק הנפקות של מניות, הנפקות אג"ח מתמקדות בהרחבת סדרות, אכיפה מנהלית מאיימת, בורסה עם פוטנציאל לא ממומש ועוד.
אני שמח לראותך כאן איתנו שר האוצר. אני יודע שאתה שותף לצורך לבנות שוק הון בריא שמניע את גלגלי המשק הכלכלי, ופועל להגשמת המטרה הזו.
הכנס היום עומד בסימן של רגולציה חכמה, מידתית, בדגש על מהות ולא דווקנות, מוכוונת צמיחה בתעשייה ובכלכלה הישראלית , בצד אכיפה חזקה. אני מאמין ברגולציה כזו שתורמת ליציבות בשוקי ההון. בסקר של הבנק העולמי מתוך185 מדינות, שוק ההון בישראל מדורג במקום השישי בעולם בהגנה על המשקיע וזו תעודת כבוד לרגולטור הישראלי.
זה לא פוטר אותנו מהחובה להכיר בעובדה ששוק ההון והבורסה הם משאב לאומי שחשוב לקיימו ככזה. לידיעתכם, הסקטור הפיננסי בשווקיםה פיננסים בעולם תורם כ- 9% תל"ג. כלומר, כמעט 1/10 מהצמיחה היא תודות לסקטור הפיננסי. יש הטוענים שאף הרבה יותר מכך. ומכאן הקשר לצמיחה כלכלית.
יש קשר חשוב בין גיוס הון בבורסה בהנפקות לבין צמיחה – צריך להביא עוד חברות פרטיות, ממשלתיות ורשומות למסחר בחו"ל.צריך ליצור תשתית כוללת לרבות הפחתה משמעותית במיסים כדי שחברות הייטק ינפיקו בישראל במקום exit. בסימולציה שעשינו ברשות, מצאנו שעל כל 1$ של exit, המדינה מפסידה הרבה מעבר ל- 1$, והוא יכול להגיע גם להפסד של 3$ ויותר.באמצעות שוק ההון אפשר גםלהקלעלתקציבהממשלהבאמצעותמכשיריםפיננסים, איגוחמיוחדלמימוןפרוייקטיםלדיור, מימון תשתיות BOT, מימון עסקים קטנים ובינוניים (SMEs).
ובצד כל אלה, יתרון נוסף. בורסה אטרטקיבית יכולה לסייעלצינוןשוקהנדל"ן.
בהקשר הזה, אני מזכיר לכולם, שלפני שנה פרסמנו מפת דרכים שמפרטת מה אנחנו הולכים לעשות בשנים הקרובות עם לו"ז טנטטיבי. מפת הדרכים נשענת על 3 רבדים שיידונו היום פה.
רגולציה - חייבים להשלים את החקיקה שתאפשר פיקוח על חברות דירוג, זירות מסחר, אפשרות להביא קרנות זרות, תיקון 21 שמטפל בהסדרתן של תעודות סל, PCAOB.
דהרגולציה – הקלות רגולטוריות. לפני שבועיים חוק ההקלות אושר בקריאה ראשונה. בשבועות הקרובים החוק יידון בכנסת ואני מקווה שייכנס לתוקף מהר ככל שאפשר. חוק ההקלות הראשון כולל גם מדרג רגולציה שמשמעותו הקלות לחברות קטנות ובינוניות. במחצית הראשונה של 2014 אנחנו מקווים להציג מקבץ שני של הקלות בהתאם למפת הדרכים. היום תשמעו על ההקלות הללו.
פיתוח שוק – הנגשת חברות מו"פ לבורסה, עידוד הנזילות בבורסה, קפ"מ, מערכת הצבעות ועוד.
כל אלה ועוד עלינו לעשות ויפה שעה אחת קודם. ואולם, במידה רבה, ההצלחה תלויה במצב הכלכלי בישראל ומחוצה לה.
המצב הנוכחי הוא, ריבית נמוכה, היצע כסף גדול מהביקוש, ושערי המניות מאמירים. יש מקום לאופטימיות אך אל נטעה, המצב נפיץ. אנחנו צריכים להיערך גם לסיכונים הכלכליים שמאיימים עלינו מבית ומחוץ.
מה קורה בשוק ההון בישראל? כמה עובדות: מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערות עסק החי בישראל עומד על 164 (29%) בהשוואה ל- 179 בסוף השנה הקודמת. מתוכן מספר החברות עם הערת עסק חי הוא 101 (כ- 17%). 50% מהחברות עם הערת עסק חי הן חברות עם מניות בלבד ורובן הן חברות ביומד. לא פחות חשוב היא העובדה שבארה"ב מצאנו מספר דומה – 17% מהחברות עם הערת עסק חי.
למרות זאת, התופעה של הסדרי החוב הצטמצמה השנה. בשנת 2013 נוספו 7 חברות להליכי הסדרי חוב בהשואה ל- 29 בשנת 2012 ו- 27 בשנת 2011.
בנתונים אלה, אני סבור שיש בהחלט מקום לאופטימיות זהירה בהתחשב במהלכים שהובלת אדוני שר האוצר לצמצום הגרעון.
יחד עם זאת, המשבר ב- 2008 לימד אותנו שחייבים להיערך גם לסיכונים סיסטמיים ושבעולם הגלובלי המשק הישראלי חשוף לסיכונים סיסטמיים בארץ ובעולם.
מהו סיכון סיסטמי? - סיכון לשיבוש במערכת הפיננסי, הנגרם מפגם במערכת הפיננסית, כולה או חלקה, ושהתממשותו עלולה לגרום להשלכות שליליות למשק.
מאז המשבר הכלכלי ב-2008, האווירה הלא יציבה השוררת בשווקים מאז, והחשש מהתעצמותו של המשבר הכלכלי בארץ ובעולם, העלו את העיסוק בסיכונים סיסטמיים לראש סדר העדיפויות של רגולטורים ברחבי העולם, בניסיון למצוא דרכים למזער את ההסתברות לכך שאירוע מחולל, כגון כשל בחברה ריאלית גדולה או כשל בפעילות המערכת הפיננסית, יפגע באופן משמעותי בחברות עסקיות נוספות ובשווקים נוספים ויגרום נזק מערכתי בעל השלכות שליליות חמורות על הכלכלה הריאלית.
דוח של קרן המטבע על מבנה הרגולציה בישראל עמד אף הוא על החשיבות בזיהוי סיכונים מערכתיים והטיפול בהם, ועל הצורך בתיאום והגברת שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין גורמי הפיקוח השונים. קרן המטבע ממליצה על כינון וועדה שתעסוק ביציבות גופים מרכזיים בשוק. על פי המלצת קרן המטבע, חברי הועדה יהיו נציגי הרגולטורים המפקחים (בנק ישראל, רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון באוצר ונציגי משרד האוצר).
זו העת להאיץ את הקמת הועדה ליציבות פיננסית הקרויה fsc אוfsb . אני סבור שיש חשיבות גדולה ליזום הקמתה של ועדה כזו שאמורה לתכלל את כלל ההיערכות לסיכונים סיסטמיים מערכתיים. ההתמודדות עם כל אלה מעלה במלוא עוזה את המתח בין עיקרון הגילוי לבין עיקרון היציבות והיא קשורה למבנה הפיקוח הפיננסי ולדרך בה הרגולטורים השונים מתמודדים אתה.