"פיתוח מאגר לוויתן יעלה 8 מיליארד דולר ותחילת הפקת הגז מהמאגר תהיה בסוף שנת 2017 - עיכוב של שנה ביחס להערכות קודמות" - כך חשף בכיר בנובל אנרג’י בוועידת ישראל לעסקים המתקיימת היום בת"א. גלובס הביא את דבריו.
"’לוויתן’ זו הפעילות הבאה העיקרית שלנו בישראל", אמר קית אליוט, סגן נשיא בכיר בנובל אנרג’י. "הוא יפותח במספר שלבים, רכיב מקומי ורכיב משמעותי לייצוא. העלות המצופה לפיתוח המאגר תהיה 8 מיליארד דולר, ואנחנו מצפים תחילת הפקה בסוף 2017, עיכוב של שנה ביחס לציפיות המוקדמות שלנו, והסיבות לכך ידועות כגון מדיניות הייצוא של מדינת ישראל. אנחנו זקוקים לסביבה שתומכת בהשקעות. אנחנו מתכוונים לפתח את ’לוויתן’ בקצב המהיר ביותר שאנחנו יכולים, ואנחנו בטוחים שכל האתגרים יבואו על פתרונם. אנחנו מחויבים לעבודה משותפת עם השותפים הישראליים שלנו ועם ממשלת ישראל".
אליוט סיפק רמז דק באשר לפוטנציאל הנפט ב"לוויתן" כשאמר: "אנחנו עובדים פה בים התיכון מאז 1998 ויש לנו תוכנית עבודה מתמשכת בין ישראל לבין קפריסין. לדעתנו יש פוטנציאל גדול מאוד לתגליות נפט באזור הזה. תגלית ’תמר’ עתידה להכניס למשק הישראלי מעל 30 מיליארד דולר.
"הביצועים ב’תמר’ מצוינים, תוך 3 ימים מההפעלה במארס השנה הגענו למלוא ההספק של השדה. נובל התייחסה ל’תמר’ כהשקעה חשובה מאוד בישראל, מה שאנחנו חייבים למדינת ישראל. הקידוח הזה אידיאולוגי, והשקענו גם ביכולות עודפות של הקידוח. יש כאן ייצוג של מה שאנחנו רואים כתפקידנו. אנחנו מרחיבים את ’תמר’ לשלב הבא - מפעל דחיסה בחופי אשדוד. פרויקט כמו ’תמר’ הוא פרויקט מורכב, מבחינה טכנית ’רגילה’ ועוד אתגרים כמו הבאת הגז לחוף, התערבות ממשלתית בחוזי המכירה שלנו ועוד".
אליוט הוסיף כי "אנחנו ממשיכים לקדוח ולחפש באזור קפריסין. עתה סיימנו את ההערכה בנוגע לבלוק 12. אנחנו ממשיכים לתכנן את הפיתוח. לסיום, הייתי רוצה לומר כי המטרה שלנו היא לספק אנרגיה לעולם ולשפר את חיי האנשים שבו. אנחנו מאמינים כי קיים פוטנציאל גדול באגן ’לוויתן’".
פאנל "הגיאופוליטיקה החדשה במזרח התיכון ומהפכת האנרגיה" בוועידת ישראל לעסקים 2013 נפתח בסקירה של עו"ד שרגא בירן מהמכון לרפורמות מבניות, שדיבר על המעבר של ארה"ב ליצואנית גז ועל מהפכת פצלי הגז והנפט במזרח התיכון.
"מהפכת פצלי הנפט וגז הפצלים תשנה את המזרח התיכון, וגם הסינים יתנו את הטון פה במזרח התיכון", אמר בירן. "למרות מהפכת הגז בארה"ב, עדיין מרבית הגז והנפט נמצאים במזרח התיכון. הסיטואציה הזו גורמת לכך שסין, למרות המדיניות שלה, ממשיכה כל הזמן להשקיע סכומים עצומים בכל הרבדים של ייצור הנפט".
בפאנל "הגיאופוליטיקה החדשה במזרח התיכון ומהפכת האנרגיה" השתתפו, מלבד בירן, גם ד"ר פאתיח בירול, כלכלן ראשי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה; ד"ר אדוארד לואיס מורס, מנהל וראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה בסיטיגרופ; וקית אליוט, סגן נשיא בכיר לאזור במזה"ת בנובל אנרג’י.
"בשנת 2015 יהיו לסין בארות נפט שיספקו 3 מיליון חביות ביום", הוסיף בירן. "ישנה אפשרות להגיע לסיטואציה של אי-שליטה אימפריאלית על הנפט אלא שליטה טכנולוגית. המלחמות על גז ונפט הן נחלת העבר. לסין מאגרי פצלי נפט ופצלי גז עצומים אבל הם זקוקים לטכנולוגיה אמריקאית".
בירן הוסיף כי "הביקוש של סין לנפט הולך וגדל למימדים שלא יאומנו. תארו לכם מה יקרה כאשר בסין יוסיפו רכבים על האוכלוסיה. כיום יש רק 10 רכבים פרטיים על כל 1,000 סינים".
בירול ציין כי "מסר אחד שאיתו אני רוצה להתחיל הוא שעולם האנרגיה משתנה מאוד. המדינות והחברות שלא יצליחו לקרוא את השינויים יפסידו, ומי שיצליח לקרוא את המשחק ולמצב את עצמו - ינצחו. כבר ראינו מדינות, במיוחד בתחום הגז, שאינן מסוגלות לראות את השינויים והן סופגות הפסדים כבדים. ישראל עוברת תקופה מאוד חשובה מבחינת הבנת שוק האנרגיה, במדינה עצמה ובאזור.
"ישראל אינה אי אנרגיה. כמה דברים על ההווה: משחק האנרגיה מכיל הרבה שחקנים, ויש כמה מדינות שהיו יבואניות אנרגיה במשך שנים ועכשיו הן יצואניות כמו ארה"ב וברזיל. שנית, ישנן כמה יצואניות מסורתיות אבל כיום, כמה מדינות, ישפיעו על השוק גם כצרכניות. המשקל שלהן בשוק האנרגיה יגדל, במיוחד במזרח התיכון. מפת האנרגיה משתנה, רק שליש מסחר הנפט מתקיים באסיה ואזור האוקיאנוס השקט ובעוד 15 שנה שני שליש מהמסחר יתרחש במזרח הרחוק, ולכן הקשר בין סין למזרח התיכון יתהדק.
"לרוסיה היה לקוח עיקרי לאנרגיה - אירופה, שם הביקוש לגז יחזור לרמות טרום המשבר רק ב-2020. לכן, רוסיה צריכה לחפש לקוחות חדשים כמו סין ויפן. עם זאת, יש כמה דברים שלא משתנים, ואני מצר על כך, כמו העלייה בפליטת הפחמן הדו-חמצני. זה לא רק עניין של התחממות, הורדת מעיל והמשך הלאה, אלא יש לזה המון השלכות אחרות כמו המלחת מי תהום וכו’. עוד עניין: במדינות רבות יש המון סבסוד של דלקים מאובנים, כמו במזרח התיכון וזה יוצר בזבוז של אנרגיה. זו סכנה לפיתוח אנרגיה בת קיימא. ועדיין, כל אדם חמישי בעולם – אין לו חשמל, במיוחד באפריקה והודו. זו בעיה מוסרית, וגם בעיה כלכלית".
בירול העריך כי הצמיחה בביקוש לאנרגיה בסין תדעך בעשור הבא, "ואז נתחיל לראות עלייה בביקושים מהודו. עוד פחות מ-20 שנה צריכת הנפט במזרח התיכון תגיע ל-10 מיליון חביות ביום, כך שהצריכה העצמית במזרח התיכון תהיה דומה לזו של סין. ייצור הנפט בארה"ב ישמש בעיקר את ארה"ב. ישנו גידול עצום מחוץ לארה"ב, בעיקר ביקושים באסיה, ולכן המזרח התיכון עודנו ויישאר קריטי לשוק האנרגיה העולמי, למרות כל מה שקורה בארה"ב. המזרח התיכון יישאר שחקן עיקרי, וחשוב מאוד לתת את המסר הנכון ליצרני הנפט במזרח התיכון על מנת להמשיך ולעודד השקעות".
ד"ר מורס הסכים שהמזרח התיכון יישאר מקור אנרגיה חשוב מאוד בעולם, אך לדעתו קרטל הנפט אופ"ק "כבר לא שחקן רציני. רוסיה וקנדה הופכות לשחקניות רציניות הרבה יותר. רוסיה משתמשת בנפט וגז ככלי לאסטרטגיה עולמית, אך סין התחכמה לה ומוציאה יותר כסף לחיפוש והפקה של מקורות אנרגיה. סין עוברת למרכז הבמה, והביקוש לנפט בסין מואט וגם הביקוש לפחם. אני חושב שבסין יגיעו לשיא הביקוש בעשור הזה, וסין כבר השיגה את סין כיבואן הנפט הגדול בעולם".
מורס התייחס גם כן למהפכת האנרגיה בצפון אמריקה ואמר: "מדובר פה באתגר עצום שישנה את חוקי המשחק, העדויות מאתרי ההפקה מדהימות. ארה"ב תוסיף 4.5 מיליון חביות נפט ביום. ארה"ב הופכת למייצאת הגדולה ביותר, וגם הגז הפך למאוד משמעותי לטבעה של הכלכלה האמריקאית. ייצוא גז מארה"ב לוקח חלק גדול יותר מאשר ייצוא של תוצרת חקלאית מארה"ב, וארה"ב תשיג את סעודיה בנוזלי גז ונפט עד סוף העשור".