במיטב דש סבורים שפעילות המשק תמשיך להתמתן בחודשים הקרובים ולפיכך הם מעריכים שישנו סיכוי לא מבוטל להורדה נוספת של הריבית. יחד עם זאת, בנק ישראל עשוי להמתין עד שיצטברו נתונים נוספים שמראים בבירור שהמשק אכן נחלש..
שינוי (פורמאלי) בהנהגת בנק ישראל לא הביא חידושים לנוסח הודעת הריבית ולהגברת השקיפות של מהלכיו העתידיים. בכלל, נוסחי החלטות הריבית בשנה האחרונה היו יכולים בדרך כלל להתאים להחלטה מכל סוג, גם להורדת הריבית וגם להשארתה ללא שינוי.
גם בהחלטה האחרונה, מרבית הנימוקים שמציג בנק ישראל דווקא תומכים בהורדת הריבית. בנק ישראל מציין את החולשה בכלכלה המקומית והעולמית והאינפלציה הנמוכה. הפיחות הקל שנרשם בשע"ח של השקל בחודש האחרון איפשר לבנק ישראל להמתין אחרי שהוריד את הריבית ב-0.75% בחצי השנה האחרונה.
בנוסף לנסיבות שמציין בנק ישראל אשר נתנו לו אפשרות להמתין עם הורדת ריבית נוספת, ישנה להערכתנו עוד סיבה שעשויה לדחות הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
כל הורדת ריבית נוספת דוחקת את בנק ישראל לפינה שבה הוא יצטרך להחליט האם להפעיל כלים מונטאריים לא קונבנציונאליים כמו QE או מתן הנחיות לשווקים בקשר לצעדיו הבאים. ככל שמצב המשק אינו משתפר אלא אולי אפילו נסוג לאחור ונשק הריבית הולך ונגמר, הציפיות מבנק ישראל דווקא עולות, במיוחד אחרי חילופי הנהגה.
ההחלטות מסוג זה דורשות אומץ רב מכיוון שהן כרוכות בסיכונים שונים ובהתמודדות עם לחצים כבדים. מרחב לטעות בנקיטת צעדים כאלה גדול הרבה יותר מאשר בעוד הורדת ריבית שגרתית. הסיכונים עולים עוד יותר כאשר המהלך מובל ע"י הנהגה חדשה, שזוכה מטבע הדברים לפחות אמון מצד השווקים מאשר בנק ישראל שבראשותו עומדת פיגורה כמו סטנלי פישר. נראה, שבנסיבות אלה, חברי הועדה המוניטארית בראשות הנגידה החדשה יעדיפו לא למהר עם הורדות ריבית שעוד נותרו להם.
נזכיר שהחלטות על התערבות מאסיבית בשוק המט"ח והאג"ח בשנים 2008-2009 התקבלו עוד לפני עידן הועדה המוניטארית, בלעדית ע"י הנגיד סטנלי פישר. נזכיר גם, שאחרי פרישתו של בארי טאף וסטנלי פישר עצמו מהועדה המוניטארית, מתוך חמישה חברים שמכהנים כעת בוועדה רק קרנית פלוג נכחה בצמתי קבלת החלטות קריטיות אלה בעבר.