כלכלני לאומי: האינפלציה ללא דיור מעידה על חולשת הביקושים במשק

המחלקה הכלכלית בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי מפרסמת סקירה שבועית, ומציינת כי מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.2% בחודש אוגוסט. מדובר בעליית מחירים מתונה ביחס למדדים בחודשי אוגוסט בשנים 2007-2012 אשר עלו בממוצע בשיעור של 0.7%. לאומי מציינים כי המדד ללא דיור נותר ללא שינוי בחודש אוגוסט.

מדד אוגוסט הושפע בעיקר מגורמי עונתיות ומשינויים במחירי הסחורות. קבוצות המוצרים\שירותים שתמכו בעליית המדד כוללות, בין השאר, את סעיף שירותי הדיור, המבטא את השינויים במחירי שכר הדירה על פי חוזי שכירות מתחדשים, אשר עלה בשיעור של 0.7%. כפי שמופיע בתרשים, נתון זה הינו נמוך ביחס לנתוני סעיף זה בחודשי אוגוסט בשנים קודמות. יחד עם זאת, מוקדם לקבוע האם נתון זה מעיד על "התקררות" או שינוי מגמה בשוק הדיור. במקביל, מחירי הדיור, על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, אשר אינו נכלל במדד המחירים לצרכן ומבוסס על מחירי העסקאות המדווחות לרשויות המס, עלה בשיעור של 0.6% בחודשים יוני-יולי בהמשך לעליה של 0.7% בחודשים מאי-יוני. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדיור ב-9.3%.

לאומי מעריכים כי סעיף שירותי הדיור עשוי להמשיך ולהיות גורם התורם לעליית המדד מעבר למשקלו היחסי וזאת גם בהמשך השנה וב-2014. זאת, על רקע המשך מגמת העלייה במחירי הדיור, והתפתחויות אחרות, אשר מגדילות את הקושי ברכישת דירה ותומכות בהעדפה לשכור דירה, וכן עקב הפער שנפתח בשנים האחרונות בין שיעורי השינוי במחירי הדיור ובין מחירי השכירות המקבל ביטוי במגמת ירידה של התשואה על הנכסים. לאומי מעריכים כי פער זה עשוי להצטמצם בעתיד דרך המשך עליה יחסית במחירי השכירות.

סעיפים נוספים אשר תרמו לעליית המדד הם: סעיף הדלק ושמנים אשר עלה כצפוי בשיעור של 2.2% על רקע עליית מחירי הנפט והתחזקות הדולר בחודש אוגוסט, שירותי הארחה ונופש אשר עלו בכ-9.5% מסיבות של עונתיות, ומחירי המזון אשר המשיכו לעלות (0.2%+). מנגד, מחירי ההלבשה ירדו ב-4.8% מסיבות של עונתיות ומחירי הירקות ירדו ב-3.9%.

בסך הכול, האינפלציה השנתית ירדה בחודש אוגוסט לרמה של 1.3%, בסמוך לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, כאשר המדד ללא דיור עלה ב-12 החודשים האחרונים, בשיעור מתון מאד של 0.9% ועשוי לשקף חולשה של הביקושים המקומיים במשק.

במבט קדימה, לאומי מעריכים כי האינפלציה תנוע בסמוך למרכז יעד יציבות המחירים, בשיעורים של 2.1% ו-2.2% בשנת 2013 וב-12 החודשים הבאים, בהתאמה.

"סביבת האינפלציה" המתונה, כפי שתוארה בראשית הדברים, מעלה את הסבירות להורדת ריבית עוד השנה. הנתונים הכלכליים שנוספו בעת האחרונה, ביניהם חולשת היצוא הנובעת, הן מתיסוף השקל והן מביקושים חלשים מהעולם, מצמצמים את יכולת ההתרחבות של המשק. בנוסף, ישנה מגמה של ירידה בהשקעות בענפי המשק הצפויה להימשך השנה והצריכה הפרטית עשויה להתמתן על רקע העלאות המסים האחרונות ואלה הצפויות ב-2014 (מס הכנסה). כל אלה תומכים בהורדת ריבית.

הגורם העיקרי שעשוי לעכב את ההחלטה להורדת ריבית או אף למנוע הורדת ריבית מיידית הוא המשך מגמת העלייה בביקושים לדיור ובמחירי הדיור. יחד עם זאת, בנק ישראל עשוי להחליט על הורדת ריבית בכדי לתמוך בצמיחה ובביקושים המקומיים, בהתחשב בעובדה שאין סכנה ליציבות המחירים במשק ובמידת הצורך להשתמש באמצעים מקרו-יציבותיים נוספים כדי לנטרל השפעות אפשריות של הורדת ריבית על שוק הדיור.

העודף בחשבון של השוטף של מאזן התשלומים ירד במעט ברבעון השני של השנה לרמה של 1.8 מיליארד דולר לעומת רמה של 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. זאת, על פי נתונים מנוכי עונתיות. למרות הירידה הקלה, מדובר בעודף גבוה בהשוואה לנתוני העבר (הממוצע הרבעוני ב-5 וב-10 השנים האחרונות עומד על כ-1.1 מיליארד דולר, בקירוב). כמו כן, ניתן לראות בתרשים כי גם במונחי אחוז תוצר ניכרת מגמה של שיפור ברבעונים האחרונים (הקו האדום מציג את נתוני החשבון השוטף כאחוז מהתוצר, נתון מצטבר על פני ארבעת הרבעונים האחרונים) לאחר שהשנים 2010-2012 התאפיינו במגמת ירידה.

העודף החשבון השוטף הושפע ברבעון השני של השנה ממספר גורמים. ראשית, יש לציין כי חשבון השירותים ממשיך להוות גורם עיקרי וחיובי התומך ברמת העודף הגבוהה יחסית, בהמשך למגמה שהחלה בסוף שנת 2011. יצוא שירותים עסקיים, המהווה כ-71% מסך הייצוא של שירותים וכולל בתוכו יצוא של שירותי תוכנה וחומרה, מחקר ופיתוח ותקבולים כתוצאה ממכירות של חברות סטארט-אפ לתושבי חו"ל, עלה ברבעון השני ב-8.1% לעומת הרבעון הקודם וב-9.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מאידך, הנתונים של חשבון הסחורות ממשיכים להעיד על עליה בגירעון. הגירעון בחשבון הסחורות עלה ברבעון השני בשיעור של 3.8% לעומת הרבעון הקודם, בין היתר, עקב הירידה ביצוא של מוצרי תרופות. בנוסף, מגמת תיסוף השקל בשנה האחרונה פגעה אף היא ברמת התחרותיות של מוצרים ישראלים והקטינה את היקף היצוא. במאזן הכולל נרשמה ירידה מתונה יותר ביבוא הסחורות ביחס ליצוא הסחורות (1.0%- לעומת 1.6%-, בהתאמה). הירידה בפעילות היבוא, אשר קיבלה ביטוי בעיקר ביבוא של מוצרים בני קיימא, משקפת את החולשה בביקושים המקומיים וצפויה להימשך גם במחצית השנייה של השנה.

נתוני סחר החוץ לחודשים יולי-אוגוסט, אשר מספקים אינדיקציה לפעילות בתחום הסחר בסחורות ברבעון השלישי של השנה, מעידים על המשך מגמה של ירידה בפעילות היצוא וקיפאון ביבוא סחר הסחורות, ובחודשים אלה הסתכם הגירעון המסחרי בכ-800 מיליון דולר (מנוכי עונתיות, וללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) לעומת עודף קטן ברביע השני. משמעות הדבר היא שאם תמשך מגמה זו בספטמבר, הרי שהדבר עלול להביא, כל שאר הדברים שווים, לצמצום משמעותי בעודף בחשבון השוטף ברביע השלישי.

במבט קדימה, ההתרחבות ביצוא השירותים צפויה להימשך בהמשך השנה וב-2014 אך יצוא הסחורות עשוי לקטון בתקופה זו. במבט ארוך טווח, יצוא הגז בשנים הבאות, ככל הנראה עשוי אף הוא לתמוך בהגדלת העודף בחשבון השוטף. בנק ישראל ו"קרן העושר הממלכתית (sovereign wealth fund)" לכשתפעל, יפעלו במטרה לצמצם ההשפעה הנ"ל על תיסוף שער החליפין של השקל.

לסיכום, לאומי מעריכים כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יסתכם בכ-2% מהתוצר בשנת 2013 וברמה דומה ב-2014, וימשיך לתמוך, יחד עם ההתפתחויות החיוביות בחשבון הפיננסי המושפעות מההשקעות הישירות והפיננסיות של תושבי חוץ במשק, בהתחזקות השקל ביחס לסל המטבעות.