אי.די.בי. אחזקות שלחה בקשה דחופה לבית המשפט בו הוא מתבקש להורות כי לא יהיה תוקף לכל הסדר "בלעדיות" או "זכות סרוב ראשונה" או כל עדיפות אחרת שמתיימרת קבוצת אלשטיין לדרוש.
ביום 18.8.2013 קבע בית המשפט כי הבקשה תתקבל, בכפוף למילוי התנאים שקבע בית המשפט שעיקרם העברת סכום של 430 מיליון ש"ח לנאמנות והפקדת פקדון בסך של 70 מיליון ש"ח בקופת בית המשפט.
יצויין כי בהחלטתו זו ציין בית המשפט כי מטרת הארכה, בין השאר, לשם "השגת הסכמות לשם גיבוש מסמך סדור ושלם שניתן יהיה להביא כהצעה בשלה שעליה ניתן יהיה להצביע לשם אישורה כהסדר נושים... ולא ניתן לשלול היתכנות, שלפיה ההצעה עשויה להשתכלל לכדי הצעה מחייבת ומגובשת שתיטיב עם הנושים על פני ההצעות הקיימות".
למרות החלטה זו, ביום 19.8.2013 פרסמו הנאמנים זימון בהול לאסיפת מחזיקים דחופה (שנקבעה "מהיום למחר" ליום 20.8.2013) שעל סדר יומה ההתקשרות בהסכם עם מר אלשטיין ותאגיד בשליטתו, הכוללת תניית בלעדיות וזכות סרוב ראשונה לקבוצת אלשטיין, שמטרתה הקניית עדיפות לקבוצת אלשטיין על פני כל משקיע אחר.
בהחלטתו מיום 26.8.2013, החליט בית המשפט לקבל את בקשת החברה מיום 14.8.2013, וקבע מועדים חדשים ומפורטים לעניין הגשת תוכניות הסדר חדשות, בדיקתן בידי המומחה, הגשת הסתייגויות, הבאתן להצבעה בפני אסיפות מקדימות ואסיפות נושים וקיום דיון בהם בידי בית המשפט.
אין ספק כי בכך הכריע בית המשפט במחלוקת שבין הצדדים, ודחה את ניסיונם של קבוצת אלשטיין, הנאמנים והנציגות להקנות לקבוצת אלשטיין בלעדיות כמציע יחיד שהצעתו תעמוד לנגד עיני נושי החברה ותעלה להצבעתם.
לא למותר לחזור ולצטט בענין זה את נימוקי בית המשפט עצמו: "לאחר שנתתי דעתי למכלול הטענות, הגעתי לידי מסקנה, שנכון יהיה לאפשר דחייה סבירה להגשת הצעת הסדר מגובשת על ידי חברת אחזקות על יסוד הצעת אמבלייז".
והנה, למרות החלטה זו, ביום 15.9.2013 שבו הנאמנים ופרסמו זימון לאסיפה "בהולה" נוספת שנקבעה ליום 17.9.2013. לא למותר לציין כי מסמכי הזימון הוכנו בבהילות ונמסרו לפרסום שעה אחת בלבד לפני תחילת יום הכיפורים.
על סדר יומה של אסיפה זו עומד אישור תיקון להסכם עם קבוצת אלשטיין, שעיקרו דחיית המועד בו היה על קבוצת אלשטיין להפקיד פקדון בסך של 25 מליון דולר (מועד שלכאורה היה אמור לחול ביום 20 לספטמבר או בסמוך לכך).
באי.די.בי מציינים כי ניתן לשער כי ככל הנראה הטעם לדחיפות ובהילות זו נעוץ במחלוקת שהתגלעה בין קבוצת אלשטיין לבין הנאמנים בשאלה האם אי הפקדת הפקדון במועד המקורי מהווה הפרת ההסכם ע"י קבוצת אלשטיין (ככל הנראה - נוכח אי הסכמת קבוצת אלשטיין להפקידו במועדו).
דא עקא, שנוסף לאישור התיקון להסכם, נדרשו מחזיקי אגרות החוב של החברה "לאשרר" את הבלעדיות של קבוצת אלשטיין כמשקיע.
אין כל ספק, כי "אשרור" הבלעדיות המובטחת לקבוצת אלשטיין, טומן בחובו הפרה בוטה של החלטת בית המשפט מיום 26.8.2013.
בית המשפט כבר נתן דעתו לשאלה האם בפני המציעים תעמוד רק הצעתה של קבוצת אלשטיין או שמא תעמוד בפניהם גם הצעת החברה (או הצעות נוספות) וקבע עמדה ברורה ומפורשת בעניין זה.
בית המשפט אף הבהיר בהחלטתו מיום 18.8.2013 כי הארכה שניתנה ולוחות הזמנים החדשים שקבע, מטרתם לאפשר גיבוש הצעות חדשות ומפורטות לטובת כלל נושי החברה. מובן כי אין כל דרך לגבש הצעות כאמור, אם הנאמנים והנציגות כבולים לתניה חוזית המונעת מהם לקיים כל מו"מ עסקי עם החברה או משקיעים פוטנציאליים אחרים.
יש לתהות איפא, והדברים נאמרים על דרך ההמעטה, על רצונה של קבוצת אלשטיין לשוב ולהכתיב לנושי החברה את בלעדיות הצעתה (או למצער – להכתיב את עדיפותה המובהקת על פני הצעות מתחרות, באופן ש"יצנן" כל מציע פוטנציאלי אחר ), למרות החלטה מפורשת זו של בית המשפט.
מלבד הפרת החלטת בית המשפט במישור הפורמלי, יש בנסיון לכפות על הנושים הצעה אחת בלבד, גם הפרה מהותית של ההחלטה והנימוקים שניתנו לה ופגיעה בלתי מוסברת בנושים.
באי.די.בי מציינים כי טעם נוסף לפגם בכניעה לתכתיביה של קבוצת אלשטיין, מצוי בנסיבות שרק נרמזות בזימון שפרסמו הנאמנים (בבחינת – מגלה טפח ומכסה שניים), מהן עולה לכאורה כי הללו סבורים כי קבוצת אלשטיין כבר הפרה (או לפחות הודיעה על הפרתה הצפויה), את התחייבויותיה על פי ההסכם שחתמו עימה רק ביום 19.8.2013.
לאור האמור לעיל, מבקשת החברה מבית המשפט להורות כי (א) אין ולא יהיה כל תוקף להתחייבויות הבלעדיות או זכות הסרוב הראשונה שמתיימרים הנאמנים להקנות לקבוצת אלשטיין; ו- (ב) לא יהיה בכך כדי לחייב את הנאמנים או הנציגות (או להתיר להם) להמנע מקיום משא ומתן בלב פתוח ובנפש חפצה עם החברה באשר להצעתה; ו- (ג) לא יהיה בהסכמים שנחתמו או יחתמו עם קבוצת אלשטיין בכדי להגביל בדרך כל שהיא את הנאמנים או את מחזיקי אגרות החוב מלאשר את ההסדר המוצע על ידי החברה.