לאומי מפרסמים סקירה שבועית ומציינים כי בחודש אוגוסט הסתכם הגירעון בתקציב המדינה, ללא מתן אשראי, בכ-2.5 מיליארד ₪, המשקף רמה נמוכה יותר ביחס לרמת הגירעון בחודש אוגוסט אשתקד (4.5 מיליארד ₪). מתחילת 2013 הסתכם הגירעון בכ-12.9 מיליארד ₪, נמוך בכ-26.8% ביחס לגירעון בתקופה המקבילה אשתקד. בחינת נתוני הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים מעידה על מגמת ירידה בנתון זה בששת החודשים האחרונים, לאחר שירד בחודש אוגוסט לרמה של 34.3 מיליארד ₪ לעומת רמה גבוהה מאד של 43.6 מיליארד ₪ בחודש פברואר 2013.
מגמת הירידה בגירעון משתקפת גם בירידה של יחס הגירעון לתוצר המקומי גולמי, המשמש כמדד מקובל לבחינת היקף הגירעון בהתחשב בפעילות הכלכלית במשק. על פי אומדן של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בחודש אוגוסט ירד יחס הגירעון התקציבי לתוצר (לפי המדידה החדשה של התוצר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לרמת שפל של 17 חודשים של 3.3% (3.6% על פי המדידה הישנה). יש לציין כי יעד הגירעון לשנת 2013 הינו 4.65% (על פי המדידה "הישנה" של התוצר – על פי המדידה החדשה, יעד הגירעון ל-2013 שקול לכ-4.3% תוצר). לאור השינויים בחישובי מדידת התוצר רצוי לבחון את ההתפתחויות של רמת הגירעון ביחס לערכים הכספיים השיקליים של הצעות התקציב של משרד האוצר הנאמדות ב-45.6 מיליארד ₪ ו-31.1 מיליארד ₪ בשנים 2013 ו-2014, בהתאמה.
מגמת הירידה בגירעון התקציבי וביחס הגירעון לתוצר הינה חיובית לכלכלה. יחד עם זאת, בלאומי מציינים כי מקור הירידה ב-2013 הינו בביצוע תקציבי מצטבר עודף בצד ההכנסות, אשר הושפע בעיקר מגורמים טכניים וחולפים, עסקאות חד פעמיות והעלאת שיעורי מס, ואינו משקף עלייה בהכנסות ממסים כתוצאה משיפור מהותי בתנאי הכלכלה במשק. היקף הגבייה המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב-158.9 מיליארד ₪ לעומת תחזית של משרד האוצר לגביה בסך של 154.5 מיליארד ₪ בחודשים ינואר-אוגוסט. היקף הגביה בפועל משקף ביצוע תקציבי עודף של 4.4 מיליארד ₪ בצד ההכנסות, כאשר 3.3 מיליארד ₪ מתוך זה נזקפים להכנסות מעסקאות חד פעמיות, ביניהן מכירת חברת ישקר ומכירת חברות נוספות בשנים קודמות אשר ההכנסות ממכירתן הוכרו רק השנה ובהתאם לכך גם עיתוי גביית המס.
בנוסף, העודף בביצוע התקציבי הושפע גם מעודף גביה בחודשים מאי-יולי אשר הושפע מאפקט העלאת שיעור המע"מ ומיסים אחרים (הרחבה בנושא בסקירותינו מה-10.07.13 וה-14.08.13), שדרבן צרכנים להקדים השלמת עסקאות גדולות בטרם עליית שיעורי המס. נתוני ההכנסות ממסים לחודש אוגוסט מעידים על התפוגגותה של השפעת העלאת שיעור המע"מ בחודש יוני ואף אולי מרמזים על ירידה מסוימת בביקושים – כלומר יש המחשה של מידת הזמניות של הזינוק בפעילות הכלכלית ברביע השני של 2013. ההכנסות של רשות המסים עלו בחודש אוגוסט בשיעור ריאלי מתון מאד של 0.2% לעומת חודש אוגוסט אשתקד. כאשר ההכנסות ממסים עקיפים ירדו בשיעור ריאלי של 9% בסך הכול, וההכנסות ממע"מ רשמו ירידה ריאלית של 6.1% לעומת חודש אוגוסט אשתקד.
מנתוני האוצר עולה כי ללא העלאות שיעורי המע"מ בספטמבר 2012 ויוני 2013 היו ההכנסות ממע"מ נמוכות בחודש אוגוסט 2013 ב-16% בהשוואה לאוגוסט 2012, דבר המעיד על חולשתו של מגזר הצריכה הפרטית. מנתוני הכנסות רשות המסים עולה כי העלאות המס תרמו סכום כולל של 7.8 מיליארד ₪ בחודשים ינואר-אוגוסט. בנטרול הכנסות אלה, אשר הינן בעלות אופי חד פעמי, ההכנסות ממסים עלו בחודשים ינואר-אוגוסט בשיעור ריאלי אפסי לעומת אשתקד.
לאור הביצועים התקציביים העודפים מתחילת השנה והערכה כי הגידול המתון בהכנסות ממסים ימשך לצד תת ביצוע בצד ההוצאות, רמת הגירעון בתקציב צפויה להיות נמוכה מהתקרה שנקבעה. יחד עם זאת, הנתונים שפורסמו עד כה אינם מעידים על שינוי מגמה חיובי בפעילות הכלכלית. לכן יש להיזהר, בעת הנוכחית, משינויים בתקציב לשנת 2014, אשר אושר לאחרונה, המבוססים על שיפור בביצועי תקציב 2013, אשר ייתכן וחלקם הגדול אינו בר קיימא.
מניתוח תנועות ההון לחודש יולי עולה כי נרשמה עליה בהשקעות הפיננסיות, דבר המקבל ביטוי בעיקר בהשקעות בשוק המניות המקומי, לאחר שתושבי חוץ השקיעו 318 מיליוני דולרים (רמת שיא של שישה חודשים) לעומת היקף השקעות ממוצע מתחילת השנה של 196 מיליוני דולרים, וכן השלימו חודש רביעי ברציפות של גידול בהיקף ההשקעות. הגידול נובע, ככל הנראה, מביצועי החסר של השוק המקומי ביחס לשווקים הבינלאומיים מתחילת השנה ועל רקע רמת המכפילים הנמוכה יחסית של שוק המניות בתל אביב לעומת שוקי המניות בשווקים המפותחים. לצד זה, נמשכת מגמת המימושים של תושבי חוץ בשוק אגרות החוב הממשלתיות, כפי הנראה, עקב חשש לעליית התשואות לפדיון בדומה למגמה בארה"ב (בשנים האחרונות קיים מתאם חיובי וגבוה בין רמת התשואות לפדיון לטווח ארוך בארה"ב וישראל) על רקע הערכות לתחילת תוכנית צמצום רכישות האג"ח על ידי הבנק הפדראלי עד סוף השנה.
לאומי מציינים כי בחודש יולי השקיעו משקיעים ישראלים היקף חריג של 1.9 מיליארד דולר בהשקעות פיננסיות בחו"ל, ברובן במניות, לעומת ממוצע של כ-970 מיליוני דולרים מתחילת השנה. להערכתנו, הסטת הכספים לטובת השקעות בשווקים הפיננסיים בחו"ל נובעת, בין היתר, מהעלייה בסיכונים הגיאופוליטיים ומחזורי המסחר הנמוכים בבורסה בתל אביב.
ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, אשר דווחו על ידי מערכת הבנקאות, ואשר תמכו במגמת תיסוף השקל בשנה האחרונה, הסתכמו בחודש יולי בהיקף של 226 מיליון דולר. רמה זו משקפת היקף השקעות נמוך ביחס לממוצע מתחילת השנה ולממוצע בשלוש השנים האחרונות העומד על למעלה מחצי מיליארד דולר בחודש. יחד עם זאת, יש לציין כי ההשקעות הישירות במשק מתאפיינות במידה רבה של תנודתיות (מספר קטן של עסקאות בהיקף גדול בכל עסקה) ולכן יש לבחון את המגמה על פני טווחי זמן ארוכים יותר. מתחילת השנה, בחודשים ינואר-יולי, היקף ההשקעות הישירות הסתכם ב-11.8 מיליארד דולר, במונחים שנתיים (ראה\י תרשים "תנועות ההון לישראל וממנה"). רמה זו משקפת את היקף ההשקעות הישירות במשק שהינו הגבוה ביותר מאז 2007. לאומי מציינים כי הנתונים בחודשים אפריל-יולי דווחו על ידי מערכת הבנקאות בלבד, ואינם כוללים דיווחי עסקאות ממקורות אחרים אשר מפורסמים בתדירות רבעונית. לפיכך, הנתונים הסופיים צפויים להיות אף גבוהים יותר. גורם חשוב אשר תמך במגמה החיובית בתחום ההשקעות הישירות הוא זה של מגמת הרכישות האסטרטגיות של חברות בישראל בעיקר, אך לא רק, מענף ההייטק, אשר רק חלקן באו לידי ביטוי בנתונים אשר פורסמו עד כה. גורם זה היווה מרכיב בולט ודומיננטי בהשפעתו על תיסוף השקל בעת האחרונה כמו גם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, וגורמים אלה עשויים לתמוך בהמשך מגמת התיסוף של השקל.