כל חברי הוועדה המוניטראית תמכו בהותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי ברמה של 1.25%. בדיון על הריבית לחודש ספטמבר 2013 התקבלה ההחלטה להותיר את הריבית ברמה של 1.25%.
בהודעה על החלטת הריבית הדגישה הוועדה את התנאים להלן, שהכריעו בעד ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי:
הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מתחת למרכז היעד. האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד.
האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני הושפע מתחילת הפקת הגז, והצביע על צמיחה של 5.1% בתוצר. ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא; בשוק העבודה נמשכת יציבות.
ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים המפותחים, והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים.
שער החליפין האפקטיבי נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי, לאחר מגמת ייסוף שאפיינה אותו בחודשים האחרונים.
הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית (למעט הפחתת הריבית באוסטרליה). הבנקים המרכזיים בארה"ב, יפן וגוש האירו ממשיכים במדיניות ההרחבה הכמותית. לגבי ה-FED רווחת ההערכה שצמצום ההרחבה הכמותית (tapering) יתחיל עוד השנה. אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים.
מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, שבו לעלות, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. נטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים נמשכת. על מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה.
על רקע אלה סברה הועדה המוניטרית שרמת הריבית הנוכחית תואמת את תנאי המשק, והחליטה להותיר את הריבית ללא שינוי. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
הדיון התמקד במספר סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) רמת הפעילות במשק; (3) השווקים הפיננסיים העולמיים והשפעתם על שער החליפין; ו-(4) שוק הדיור.
הוועדה דנה בסביבת האינפלציה – האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים מצויה סמוך למרכז היעד, והציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, מהמקורות השונים, נמצאות מתחת למרכז היעד. הוועדה הסכימה כי גם החודש תמונת המצב האינפלציונית אינה מצריכה תגובה מצד קובעי המדיניות המוניטרית.
הוועדה דנה באומדנים הראשונים של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני המצביעים על האצה בקצב הצמיחה. צוין כי האצה זו נובעת בעיקרה, ככל הנראה, מכך שברביע השני החלו בהפקת הגז; בניכוי השפעת ההפקה המשק עדיין נמצא בסביבת הצמיחה שאפיינה אותו בשנתיים האחרונות. צוין שלפי נתוני הלמ"ס מקור הצמיחה העיקרי של המשק הוא הגידול בצריכה, ובמקביל חלה ירידה ביצוא - זו קשורה ברמות הביקושים הנמוכות בשוק העולמי. בחודש האחרון פורסמו נתונים המצביעים על מעבר לצמיחה חיובית מתונה באירופה והמשך הצמיחה בארה"ב; במידה וסימנים אלה יתמידו, הם עשויים לתמוך בייצוא.
נושא נוסף שעלה בוועדה הינו התנודתיות הרבה הנצפית בשווקים הפיננסיים העולמיים בתקופה האחרונה. בין היתר הוזכרו עליית התשואות באיגרות החוב הממשלתיות באירופה ובארה"ב ויציאת הון בחלק מן השווקים המתעוררים, תופעות המתרחשות על רקע ההערכות שהבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) יתחיל לצמצם בהדרגה את ההרחבה הכמותית (tapering) עוד השנה. חברי הוועדה ציינו כי אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסים. כמו כן הוזכר כי שער החליפין האפקטיבי נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי, לאחר שבחודשים הקודמים אפיינה אותו מגמת ייסוף.
חברי הוועדה דנו גם החודש בהשלכות הגידול המהיר במשכנתאות. צוין כי מחירי הדירות עלו בחודשים מאי-יוני ב-0.5 אחוז, ובמקביל עודכנו שלושת התצפיות החודשיות הקודמות כלפי מעלה. חברי הוועדה סברו כי הצעדים האחרונים שנקט המפקח על הבנקים – ההנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה המרבית לפירעון ההלוואה – ממתנים את הסיכון היציבותי הנובע מהגידול וההרכב של המשכנתאות.
הוועדה דנה בקצרה בשני נושאים נוספים. (1) המדיניות הפיסקלית: הגירעון הצפוי נמוך יותר מהיעד, והוועדה הסכימה כי הדבר אינו מהווה שיקול הנוגע להחלטת הריבית הנוכחית. (2) השלכות המצב הגיאופוליטי על המשק.
לאחר הדיון הצביעו חמשת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר 2013. כל חברי הוועדה תמכו בהותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי ברמה של 1.25%.