אפסילון מפרסמים סקירה שבועית ומפרטים הוראות הפעלה לעידוד הצמיחה: מודיעים לציבור שהמיסים עומדים לעלות. הציבור רץ לחנויות ומקדים רכישות כדי לחסוך את העלות העתידית הנוספת, וכתוצאה מכך, הפעילות הכלכלית נוסקת למשך זמן קצר. אז יכול שר האוצר לבשר לאומה על כך שתוכניתו לעידוד המשק הצליחה כי "הוא בא לעבוד". איך לא חשבו על כך קודם. תחושת הפריחה הזמנית היא זמנית בהחלט. זאת מאחר וכל הנתונים שהתפרסמו השבוע, בדומה לאלו שהתפרסמו בשבועות הקודמים מצביעים על האטה חדה ומשמעותית בפעילות של המשק הישראלי. הפדיון של כל ענפי הכלכלה עלה בין החודשים אפריל – יוני בשיעור שנתי זעום של 0.4%, לצד ירידה של 3.9% בפדיון של כל ענפי התעשייה.
הייצור התעשייתי צנח בתקופה הנסקרת בשיעור שנתי של 8.5%, כאשר המכירות לשוק המקומי במחירים קבועים עלו ב 1.9%, אולם המכירות ליצוא צללו ב 9.8%. לא נגמר. הנה עוד כמה נתונים לקולקציה הלא מרשימה הזו. היצוא שמהווה את מקור תקוותנו העיקרי לאור ההתאוששות הגלובלית ירד (יצוא הסחורות) בין מאי ליולי בשיעור שנתי של 8.9% בהמשך לירידה של 8.2% בשלושת החודשים שקדמו.
ברור לגמרי אם כן, שהנתונים הנ"ל שמשקפים את הפעילות הכלכלית במשק בחודשים האחרונים לא מצביעים על שיעורי צמיחה גבוהים. אפסילון מזכירים שהנתון של צמיחת התוצר שפורסם השבוע הינו הערכה ראשונית בלבד, והעבר מלמד שהנתון הזה עובר שינויים רבים עד שמתפרסם הנתון הסופי. די לראות את הנתון של צריכה ציבורית שעלתה ברבעון השני בשיעור של 8.3% (נזכיר שבתקופה הנסקרת הממשלה פעלה לפי תקציב של 1/12) בכדי להסיק שייתכנו עוד שינויים רבים.
כנראה שהנתון של צמיחת התוצר, לצד העובדה שעדיין לא התמנה נגיד, מקטינים לפי שעה את הסיכוי שהריבית תרד. עם זאת, כל נתוני המקרו בשבועות האחרונים אינם תומכים בהעלאת ריבית, כך שנראה שלפי שעה היא תישאר במקומה. לפיכך, אפסילון מותירים את המח"מ בתיק השקלי והצמוד שלנו על ארבע – חמש שנים.
ניהול השקעות מצריך מחשבה רב שכבתית אקטיבית במיוחד. להבדיל מתפיסות ה"אולד סקול" שעבדו רק על בחירת מניות ספציפיות, היום אנחנו חושבים בהרבה יותר רמות ופאזות.
בהקשר הזה, תשומת לב רבה ממוקדת לאלוקציה בין המדינות והשווקים השונים בעולם. לאחר מכן, לאלוקציה בין הסקטורים השונים ואף בין תתי הסקטורים השונים. אפסילון לא מרחיבים בנוגע לאימפקט של הבחירות השונות, אבל מספיק לשלוח מבט חטוף להפרשי התשואות בין מדד ת"א 25 לבין ה- S&P מתחילת השנה, כדי להיווכח שהפער יכול להגיע לעשרות אחוזים. באפסילון כבר כתבו רבות בעבר על כך שהם רואים בשוק האמריקאי את יעד ההשקעה המועדף בחו"ל. לאחרונה ביצעו גם סקירות ואנליזות בנוגע ליבשת האירופית, שהעלו תוצאות מעניינות למדי. מפתיע ככל שזה נשמע, המצב באירופה מתייצב, ובאופק ניתן לראות מעט אור בקצה המנהרה. בהקשר הזה ניתן להצביע על מספר נקודות עיקריות:
אינדיקטורים מקרו כלכליים שונים מצביעים באופן מפורש על עצירת התדרדרות בשוק האירופי - מדד ה- PMI האחרון היה מעל 50 נקודות בפעם הראשונה מאז אמצע 2011. נתוני הייצור התעשייתי רשמו שיפור גם הם בהובלת גרמניה וצרפת.
תחזיותיהם של מרבית האנליסטים הינה חזרה לגידול ב - GDP החל משנת 2014, יחד עם זאת מדובר כמובן בהתאוששות איטית ולא ב- mega recovery.
חברות אמריקאיות שחשופות לצרכנים אירופים מראות גידול מובהק ברווחיות.
עליית התשואות בשוק האמריקאי והעלייה המהותית שנרשמה בשנה האחרונה בשוק האמריקאי עשויות להוות קטליזטור להסטת כספים לשוק האירופי שבו לא נרשמה התאוששות מקבילה והתשואות צפויות להישאר נמוכות לזמן ארוך יותר.
ההתאוששות המשמעותית בשוק האמריקאי גרמה לפער מהותי מאוד בתמחורי החברות בשווקים האירופיים לעומת השוק האמריקאי. פער זה בפעמים רבות אינו מוצדק שכן מדובר בחברות בינלאומיות הפועלות באיזורים גיאוגרפיים רבים, ובמקרים רבים גם בעלות פעילות מהותית בארה"ב.
קיימת הסטת כספים משמעותית לאירופה – את זאת ניתן לראות גם בסקירות שונות וגם במיילים הנשלחים אלינו מ-I-shares, המצביעים על תנועת כספים מובהקת לתעודות הסל האירופיות.
ההיחשפות לאירופה יכולה להיעשות דרך מספר מדדים עיקריים:
מדד היורוסטוקס 50 – מכיל 50 מניות מ-12 מדינות באירופה. מבחינה גאוגרפית, החשיפות העיקריות הינן לצרפת ולגרמניה (כשליש לכל מדינה) והיתר מתפזר בין 10 המדינות הנוספות. מבחינת סקטורים, החשיפה העיקרית היא לפיננסים (כ-15%), והיתר מפוזר בין הסקטורים השונים (לכל היותר 10% לכל סקטור).
מדד היורוסטוקס 600 – מכיל 600 חברות (large, mid and small capitalization), מ- 18 מדינות ברחבי אירופה. המדד מכיל חשיפה סקטוריאלית רחבה, כאשר החשיפה המקסימלית לסקטור אחד הינה כ – 12%.
מדד ה- MSCI EUROPE – מכיל 472 חברות מ-16 מדינות שונות באירופה. המדד בעל חשיפה סקטוריאלית שונה מאוד ממדד היורוסטוקס 600. בעוד שמדד היורוסטוקס 600 מציע חשיפה מפוזרת יחסית בין הסקטורים השונים, מדד ה-MSCI מרוכז מאוד בתחום הפיננסים, צריכה בסיסית ותחום ה-Healthcare. בנוסף, החשיפה הגיאוגרפית העיקרית שלו (בהיקף של כשליש) הינה לבריטניה.
על רקע כל אלו, אפסילון מפזרים את החשיפה החו"לית שלהם גם לעבר היבשת האירופית, ביחסים של כשני שליש-שליש לטובת ארה"ב. הפיזור האירופי יהיה גם דרך מדדי היורוסטוקס השונים, וגם דרך מדד ה- MSCI, אשר שונה ממדדי היורוסטוקס השונים גם ברמה הגיאוגרפית וגם ברמה הסקטוריאלית.