בעקבות האירועים הדרמטיים האחרונים, עולה ביתר שאת שאלת עתיד יחסי ישראל - טורקיה. התשובה נמצאת אי שם באמצע: בניגוד לסטטוס-קוו הרגוע והחיובי שהיינו בו במשך שנים, אנו כעת בתהליך דינמי שמוקדם עדיין להעריך היכן יסתיים.
באופן טבעי, ישראל תעדיף סטטוס קוו על פני דינמיקה ותנודתיות. עם זאת, לא הכול בידינו. מדובר בתהליך ארוך טווח, העובר על טורקיה, שבמהלכו יידרש הציבור הטורקי להחליט האם עבר זמנה של הרפובליקה הדמוקרטית הטורקית שהקים מוסטפא כמאל, הלוא הוא אטאטורק.
האיום על המשטר הטורקי הוא ארוך טווח ולא החל היום. המפלגה האסלאמית, שבעבר הוצאה אל מחוץ לחוק, עלתה לשלטון בטורקיה כבר ב-2002. עם זאת, תהליך צבירת הדומיננטיות שלה ארוך ומתמשך, כאשר היא נזהרת כל העת שלא לאיים על הצבא הטורקי - מגן המשטר עוד מימי אטאטורק. בית המשפט העליון בטורקיה גם הוא מחזיק בסמכויות נרחבות, המגבילות את יכולת הממשלה לשנות את המשטר. לכן, גם הוא, כמו הצבא, נתון כיום בלחץ שלא היה נתון בו בעבר, כאשר עיקר הלחץ מתבצע דרך ניסיונות של הממשל להתערב במינויים למוסדות אלה.
המפתח אצל הכלכלה
אם כך מה השתנה לאחרונה? ניתן לומר שהשינוי העיקרי בשנה האחרונה, מעבר להבשלת התהליכים לעיל, הוא המשבר הכלכלי העולמי, ובעיקר האירופי. אם עד כה הייתה לראש הממשלה הטורקי, ארדואן, תקווה טובה למדיי כי טורקיה בדרכה להתקבל כחברה באיחוד האירופי (לא מיידית, אבל כתהליך), כיום אין שום סימן כי האיחוד ישאף לקבל חברים נוספים בעשור הקרוב.
לפיכך, הוא מביט סביבו ורואה כי הסטטוס-קוו בזירה הבינלאומית כבר אינו משרת אותו כבעבר וכעת טקטיקה של "התנדנדות" בין שני גושים עשוייה להניב לו יותר - חברותיו בנאט"ו , ארה"ב ומדינות אירופה, עשויות להציע לטורקיה הצעות נדיבות בהרבה אם ידעו שאינה מונחת בכיסן. זה לדעתי הבסיס לפלירט עם איראן, ולא פנאטיות דתית. ישראל היא רק הקורבן, אם כי קורבן נוח שעושה הרבה טעויות בזירה המדינית.
עם זאת, מדובר בפלירט מסוכן, שעלול לעלות לארדואן הרבה. כשיש תהליך דינאמי קשה לדעת היכן יסתיים, ויש לטורקיה גם הרבה מה להפסיד. מצבה הכלכלי אינו רע, והתיירות בה רגישה לשינויים באקלים הפוליטי-ביטחוני
מה עתיד ההשקעות הישראליות?
ישראל ותורכיה ניהלו במשך שנים קשרים עסקיים הדוקים וטובים. ב-2009 הסתכם הסחר בין שתי המדינות ביותר מ-2.5 מיליארד דולר. לחברות גדולות כמו טבע ונטפים יש מפעלים בתורכיה והתעשייה הצבאית סיימה רק בחודש אפריל פרוייקט השבחה ענק לשריון התורכי.
עם זאת, מכל השחקניות הישראליות בטורקיה, היחידה שעשויה להיפגע היא אכן התעשייה הצבאית. זאת בשל הקשר ההדוק בין סחר ביטחוני למשבר מדיני-פוליטי. לחברות אחרות, כמו טבע, לא צפוי נזק משמעותי מהמשבר. זאת ועוד, כשטורקיה תיאלץ להחליט האם מתקדמים משלב הפלירטוט עם איראן לשלב מתקדם יותר, ייתכן ואז היא תיזכר באותם 2.5 מיליארד דולר שציינו קודם ןגם תעשה חישוב קצר מה הנזקים האפשריים מחרם תיירותי של ישראלים. ייתכן מאוד ואז ישתכנעו הטורקים שעם האיראנים הם לא בנויים לקשר רציני.
לסיכום, טורקיה הפקידה את גורלה בידי ממשלה דתית, אם כי פרגמטיסטית, כבר לפני שנים לא מעטות. ממשלה זו החלישה במשך השנים, ולא בקלות, את הרשויות המופקדות על הגבלת כוחה. כיום, עקב השינויים בזירה הבינלאומית, נוקטת הממשלה בטקטיקה מסוכנת יותר של "התנדנדות" בין גושים והליכה על הסף. בבחירות הקרובות יוכלו (כנראה) אזרחי טורקיה להביע את דעתם על מדיניות הממשלה, כך שההחלטה הסופית תהיה שלהם.