בבנק לאומי ממליצים על חשיפה גבוהה יחסית לאפיק המנייתי. תוך הערכה שרמת המחירים של שוקי המניות בעולם עדיפה ביחס לאג"ח הקונצרני. יחד עם זאת, רמת הסיכון עולה ככל שנמשכת העלייה במכפילי הרווח בשוקי המניות. מזה זמן, הם המליצו על מניות השורה השנייה והשלישית (מניות ת"א 75 ומדד היתר) בהשוואה למניות השורה הראשונה (ת"א 25). לאחר תקופה בה רשם מדד תל אביב 25 תשואת חסר בהשוואה למדדים אלו, הם מעריכים שבתמחור הנוכחי אין סיבה להמשך העדפה זו.
הם מעריכים כי התשואות בחלק הארוך של העקומים המרכזיים בחו"ל, וכפועל יוצא מכך גם בשוק המקומי, צפויות לעלות בטווח הזמן הבינוני (לאורך השנתיים-שלוש הקרובות), וזאת כתלות בהמשך השיפור בכלכלת ארה"ב, (ובמידה מסויימת גם בהיחלצותה של אירופה מהמיתון). על מנת לצמצם את סיכון המח"מ, הם ממליצים להימנע מהשקעה בחלק הארוך של עקומי האג"ח לסוגיהם (ממשלתי וקונצרני, הן בחו"ל והן בשוק המקומי).
עם זאת, על האפיקים הממשלתיים (בחו"ל ובישראל) עשויות להיות השפעות ממתנות בטווח הקצר הנובעות מרמת התלילות הגבוהה של העקומים. ללקוחות ישראליים, הם ממליצים להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן). לגבי אג"ח ממשלת ישראל, הם ממליצים על החזקת חלקו הממשלתי של התיק במח"מ בינוני-קצר תוך שמירה על תמהיל מאוזן בין האפיק הצמוד לזה השקלי.
הם ממליצים על החזקה נמוכה באג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בדירוגים נמוכים (רמת סיכון גבוהה) ומח"מ קצר. לנוכח רמת המרווחים הנמוכה באפיק הקונצרני בישראל, הם ממליצים להתמקד בסדרות של חברות תזרימיות בדירוגי השקעה בינוניים ובעלות מח"מ קצר (עד 3 שנים).