יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "על רקע פרסומים הנתונים בדבר יתרות המט"ח של בנק ישראל מתבהרת התמונה באשר לפעילות בנק ישראל בשוק המט"ח המקומי, שבעיקרה הבנק פועל בשלב הנוכחי כטייס אוטומטי המפעיל את המדיניות עליה הכריז הנגיד פישר לקיזוז השפעת הירידה בביקוש למט"ח עם המעבר לצריכת גז ממאגר תמר. כפי שפירטנו רבות לאחרונה, לדעתנו, לשמירת רווחיות הייצוא ערך לאומי במיוחד בתקופה בה מדינות ברחבי העולם מעניקות הטבות ומסייעות לחברות בינלאומיות כדי שיבחרו לפעול מתחומן. בכך, יצמצמו את האבטלה ויאוששו את הכלכלה. מעבר לשיח בדבר הטבות מס חריגות שניתנו חשוב שסוגיית רווחיות הייצוא תישמר בכדי שמעמד הביניים לא ייאלץ לשלם מחיר יקר כאשר החברות ייבחרו לצאת מישראל ולעבור לחו"ל".
פריימן מדגיש עוד כי "שמירת רווחיות הייצוא אינה טמונה רק בשער החליפין וראוי שמקבלי ההחלטות יסתכלו על מכלול הנתונים וטוב בטרם יתקבלו החלטות ארוכות טווח וחברות יעזבו את ישראל. הלחץ לייסוף השקל נובע מעודפי היצע ירידה בביקושים למט"ח. פעילותו הנוכחית בנק ישראל פועל לתיקון העיוות בצד הביקושים ומתעלם במודע מבעיית ההיצע. הסאגה המתמשכת בדבר בלימת פעילות הזרים בשוק הישראלי, מתוך החשיבה כי ייסוף השקל נוצר כתוצאה ממתקפת ספקולנטים מוגזמת, שכן גם בתקופות בהם הפגין המשק הישראלי נתונים מאקרו כלכליים מרשימים במיוחד, ולאחר שבנק ישראל נקט בשורת צעדים בשנת 2011, נרשמה ירידה דרמטית בפעילות הפיננסית קצרת הטווח של הזרים ובמיוחד המוסדות הפיננסים בזירה המקומית. כיום, כאשר קיימת אי וודאות הן בזירה הגלובלית והן בזירה המקומית ופער הריביות נטו שוכן ברמות שפל, והמשקיעים הזרים נאלצים לשלם אומנם מס מופחת אבל מס על פעילותם המקומית, קטנה האטרקטיביות של הפעולה בזירה המקומית".
"התאמת שיעורי המס על פעילות הזרים בהשקעות לטווח הקצר, קרי ששיעורי המס החלים על המשקיעים זרים ישתוו לשיעורי המס על משקיעים מקומיים, עשויה לשמש חסם ולנטרל פעילות של ספקולנטים מזדמנים בזירה המקומית. אולם, חשוב להדגיש כי השפעת פעילות זו הינה בשוליים, שכן הפעילות נמדדת בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בזירה בה המסחר היומי מתנהל בהיקפים של מיליארדי דולרים. היות ומוסדות זרים מנצלים נקודות קיצון ובכך גוררים לתנודות שערים חריגות הפוגעות בתעשייה המקומית על ידי הצבת חסמים כדוגמת השוואת שיעור המס על פעילות לטווח קצר, לשיעור המס המקומי, תצומצם עד מאוד הפעילות גם בנישה זו."
"לדעתנו, המהלך של שינוי שיעורי המס ראוי שיבוצע כחלק מתוכנית כוללת ולא רק כפעולה נקודתית בודדת בכדי לקבל אפקט מלא והחזרת רמת שער החליפין אל מעל ל-3.65 שקלים לדולר. בנק ישראל לא יוכל למנוע בטווח הארוך את ייסוף השקל, אולם, תוכנית מקפת ובראשה העלאת פריון העובד, החלת מדיניות ניהול סיכונים כתנאי לסיוע ממשלתי לצד חסמים שיצמצמו את הפעילות קצרת הטווח של ספקולנטים ומוסדות פיננסים יש בהם כדי להביא לישראל פעילות של חברות גלובליות מובילות", הסביר עוד מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות.
"עידוד מדיניות פיזור סיכונים ובתוכה עידוד פעילותן של חברות גלובליות מישראל בסיוע לחברות מקומיות ופיזור פעילותן הגלובלית, כל אלו יחד לצד שימוש במאגר ההתחייבויות של מדינת ישראל, עשויים לספק מענה ארוך טווח להבטחת רווחיות הייצוא, התעסוקה והצמיחה בישראל", מדגיש מנכ"ל פריקו.
"היחלשות הדולר בעולם תומכת בהתחזקות השקל אל מול הדולר גם בזירה המקומית. להערכתנו, בנק ישראל ימשיך במדיניותו על מנת לבלום את ייסוף השקל בתחום השערים של 3.5-3.55 שקלים לדולר", הסביר עוד פריימן.