במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "אמש נודע כי הנגיד החדש של בנק ישראל יהיה פרופ’ ליאו ליידרמן. ראשית, עשו בתבונה נתניהו ולפיד שהסכימו במהרה על מועמד חלופי לפרנקל ובכך סיימו את הסאגה שסבבה את מינויו. המינוי המהיר יסייע להשיב את היציבות והאמון בשווקים. ובאשר לבחירה עצמה, מבחינת הרזומה העשיר בתחום הכלכלי, הבנקאי והפיננסי ומוניטין בינלאומי, אין ספק שליידרמן הוא בחירה מוצלחת אשר תתקבל בחיוב בשוק המקומי והעולמי. גם הנטיות החברתיות שלו יסייעו בקבלתו של הנגיד בקרב הציבור, ובימים הללו מרכיב זה חשוב מאוד. במובן הזה, ליידרמן דומה מאוד לפישר. ואולם, כעת עוד יש להמתין ולראות מהן עמדותיו של ליידרמן לגבי הסוגיות הבוערות שעל הפרק – המחירים בשוק הדיור, התיסוף בשקל, מדיניות ההתערבות, גובה הריבית ועוד.
ואולם, מה שהניע אמש את שוקי העולם, והמט"ח בפרט, היתה החלטת הריבית של הבנק הפדרלי, שבה הצהיר הבנק כי הוא דבק במדיניותו המרחיבה במטרה להמריץ את הכלכלה. בנוסף, בהתייחסו למצב הכלכלי, ציין הבנק בהודעתו, כי הכלכלה האמריקנית צומחת באופן "צנוע", וזאת בניגוד לשימוש במילה "מתון" בהצהרה בחודש הקודם. בלינגו של הבנק הפדרלי זו למעשה איתות על האטה בצמיחה. ככלל, זו היתה הצהרת "יונית" מהמצופה והיא ציננה במידת מה את ההערכות שרווחו בשבועות האחרונים לפיהן הבנק יודיע בחודש הבא, בישיבתו בספטמבר, על צמצום ראשון בהיקף רכישות האג"ח. הרטוריקה הזו נתנה את האות לצניחה של הדולר למול מטבעות העולם, כאשר האירו-דולר מזנק לשיא של חודש וחצי. המשך המדיניות המרחיבה של הבנק הפדרלי פירושה הדפסה והזרמה מסיבית של דולרים לשוק, וכן ריבית אפסית למשך זמן רב, ואלה שוחקים את ערכו של הדולר.
ולמרות האירועים המקומיים ובעיקר הגלובליים רבי המשקל, הדולר-שקל נותר נטוע במקומו וממשיך לדשדש. קשה להסביר את האדישות הזו של הצמד המקומי לאירועי הסיכון ולסחף העולמי. ייתכן כי הדבר נובע מנפחי המסחר הדלילים או מהקושי של הצמד לשבור מתחת לרצפה המשמעותית של 3.55. בכל מקרה, בסופו של דבר אנחנו נראה תנועה, ובסנטימנט השלילי העולמי כלפי הדולר, סבירות גבוהה שנראה שבירה כלפי מטה, מתחת ל-3.55. וזו ללא ספק תהיה אחת הסוגיות הבוערות בסדר יומו של הנגיד החדש – התמודדות עם התיסוף המדאיג בערך השקל, אשר מכביד על הייצוא הישראלי ופוגע במשק הישראלי כולו".