כל מה שנאמר על חשיבות לאומית – אני חותם, אין על כך שאלה.
חשוב לשים לב כי בשנה הקודמת, וכנראה גם בשנה הנוכחית, החברות גייסו בבורסה 40 מיליארד ₪ באגרות חוב. הממשלה גייסה 80 מיליארד ₪ באמצעות אגרות חוב.
כלומר אותה בורסה "מתייבשת" מצליחה לגייס 120 מיליארד ₪ באגרות חוב. לכן השאלה היא מדוע לא ניתן לגייס כסף במניות, ולכך אתייחס. מה קרה לשוק המניות, למה לא קונים, לא מוכרים, מדוע המחזורים יורדים, ואז כידוע קשה להנפיק?
כשמדברים על בורסה אפשר לדבר על הארגון שהיה לי העונג לעמוד בראשותו, אבל הבורסה היא גם החברות שנסחרות, משקיעים מוסדיים, קרנות נאמנות – כל הקהילה הזו נקראת הבורסה.
הארגון שמפעיל את הבורסה – האצטדיון הכלכלי עליו משחקות הקבוצות הכלכליות, החברות, המשקיעים. אנחנו כארגון המפעיל – אחראים על האצטדיון. האמינו לי- הדשא נהדר, הטריבונות נקיות, התאורה נהדרת, הבאנו סדרנים. אנחנו לא יכולים לעלות על המגרש, לקבל גולים ולהבקיע.
הבורסה מפעילה 200 איש, מערכות מחשב משוכללות. מטפלת מידי יום ב-3.2 מיליון פקודות קניה ומכירה. בכל יום, 8 מיליארדי שקלים עוברים ידיים בין קונים ומוכרים. מתוך זה מיליארד זה מניות.
מבחינת הבורסה כארגון – אנו מסוגלים לטפל במחזורים של 2 מיליארד שקל כפי שטיפלנו בעבר ומסוגלים בעקבות השכלולים שהכנסנו גם לטפל ב-3-4 מליארד שקל. גם כשנגיע למחזורים של 10 מיליארד שקל, נוכל לטפל בהם בלי רעש ובלי תקלות.
השאלה הגדולה היא, כפי שציין עפר שלח – לאן נעלמו השחקנים, לאן נעלמו השחקנים המוסדיים, לאן נעלמו כל השחקנים בשוק ההון?
לא שמעתי מאף משתמש שהשירותים שהבורסה מעניקה לשוק ההון בעייתיים. לא שמעתי אף תלונה על השירות או על המחירים. הבעיה נמצאת במקום אחר, לא בבורסה.
האם הליכת יו"ר הבורסה – פתרה את הבעיה?!
אני מזכיר לכולם, השפל הנוכחי – הוא לא הראשון בתולדות הבורסה בת"א. יו"ר הרשות דאז, לא חשב שהתרופה לשפל היא הדחה.
הבורסה עשתה ועושה הרבה כדי להתמודד עם השפל. במרץ 2012, כמעט לפני שנה וחצי, הגשתי לדירקטוריון הבורסה תזכיר מלומד ומנומק מה סיבות השפל, מה צריך לעשות ואיך. העברתי אותו ליו"ר הרשות, לפורום הרגולטורים וגם לשר האוצר. הניסיון להציג את הבורסה כמי שיושבת ומחכה לנס, הוא רעיון מופרך – לא היה ולא נברא. להיפך – דוקא שפל הוא ההזדמנות לעשות שינויים. התזכיר ותזכירים עוקבים, באו בדיוק לנצל את השפל ואת הנוכחות של הרגולטורים לעשות דברים מהר.
מדי כמה שנים עולה רעיון להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינלאומי ואני אומר – קצת צניעות. האיזור לא אטרקטיבי למשקיעים בינ"ל. למרות זאת, לא צריך להתייאש, לא צריך להרים ידיים, יש הרבה מה לעשות, גם אם לא נהיה מרכז פיננסי בינ"ל.
מציע שניתן הזדמנות למשקיעים בשוק ההון להגיד מה עוצר אותם. למה חברות רצות לארה"ב במקום להיסחר בישראל. למה חברות שנסחרות בחו"ל מסרבות לבוא להיסחר בת"א, על אף חוק הרישום הכפול.