בפסגות מעריכים, במידה ואכן יפורסם במהלך השבועות הבאים מסמך שימוע מצד משרד התקשורת לשוק התקשורת הסיטונאי, כי שוק סיטונאי יוכל לקום כבר בתחילת 2014 ולשנות את פני ענף התקשורת במדינת ישראל בדומה לשינוי שחל עם כניסתן של החברות החדשות לתחום הסלולר. בסקירה שפירסמו הבוקר הם קובעים כי יישום מתודולוגיית השוק הסיטונאי הובילה ליצירת תחרות והפחתת המחיר הקמעונאי במדינות רבות באירופה.
ירידות המחיר התאפשרו כאשר השימוש במתודולוגית תמחור המבוססת עלות עם מנגנון MARGIN SQUEEZE הוכח כאפקטיבי ליצירת התחרות בשוק ושמירה עליה לאורך זמן. כיום, באירופה המחיר הסיטונאי הממוצע עומד על כ- 8.5 אירו (כ- 40 ₪), בדומה לדרישת חברות הסלולר ורחוק מעמדת בזק (60 – 70 ₪).
להלן תמונת מצב על השוק הסיטונאי באירופה ע"פ פסגות: המונח שוק סיטונאי בשוק התקשורת הישראלי פרץ לתודעה בעיקר בשנתיים האחרונות עת החל משרד התקשורת להניע את גלגלי הרגולציה שמטרתה הגברת התחרות בשוק התקשורת הקווית (זאת על אף שכבר בשנת 2008 המליצה "ועדת גרונאו" על הקמת שוק סיטונאי בישראל). למרות שההכרות שלנו עם המונח היא קצרת יומין, בעולם מדובר על מודל אשר מצדיק את קיומו והוביל לתחרות והפחתת תעריפים במדינות רבות. באירופה השוק הסיטונאי הינו אמצעי להגברת התחרות וקיים כבר למעלה מ- 15 שנה (התחיל בטלפוניה כבר בשנת 1996). עפ"י נתונים שמפרסם ארגון BEREC (the Body of European Regulation Electronic Communications) עולה כי נכון להיום שוק סיטונאי באירופה מתקיים בכ- 30 מדינות, החל בגרמניה, צרפת, הולנד ואף במדינות פחות מתקדמות כדוגמת יוון ולטויה.
תמחור שוק סיטונאי: אחת השאלות המורכבות ביותר שעומדת לעיני הרגולטורים בתחום התקשורת הינה שאלת התמחור הסיטונאי של התשתית. על מנת לענות על שאלה זו הרגולטור האירופאי (BEREC) מנפה את השווקים השונים באמצעות מטריצה דו ממדית
אשר קובעת מה צריך להיות בסיס התמחור בהתאם למטרות הרגולציה ובהתאם למבנה השוק ומאפייניו (שוק מספר 1 מאופיין בחדירה נמוכה לשוק וברצון הרגולטור לעודד את צד הביקוש כאשר קיימת נוכחות של בעל תשתיות בודד (incumbent). שיטת התמחור המתאימה מבוססת על חישוב העלויות ההיסטוריות של המפעיל; שוק מספר 2 מאופיין בחדירה גבוהה לשוק וברצון של הרגולטור לעודד את התחרות בשוק לנוכח מחסור באלטרנטיבות ומפעיל בודד בשוק. שיטת התמחור המתאימה מבוססת עלות הכולל גם עלויות תוספתיות לט"א; שוק מספר 3 מאופיין בחדירה גבוהה לשוק וברצון הרגולטור לעודד את התחרות כאשר בשוק קיים יותר ממפעיל אחד. גם במקרה זה הבסיס לתמחור הינו עלות; שוק מספר 4 מאופיין בחדירה נמוכה לשוק וברצון הרגולטור לעודד את צד הביקוש כאשר בשוק יותר ממפעיל אחד. במקרה זה נקבע כי בסיס התמחור צריך לצאת מהמחיר הקמעונאי ולא מהעלות).
סיכום ומסקנות: שוק סיטונאי בתחום התקשורת מתפקד במשך שנים רבות בשווקים מעבר לים ובאירופה ישנם מעל ל- 30 מדינות בהן מתקיים שוק סיטונאי שמטרתו המרכזית, הגברת התחרות והפחתת העלות לצרכן הסופי, שוק אשר מונחה על ידי הרגולטור המקומי ומרוכז תחת רגולציה כלל אזורית. לאורך השנים נרשמה מגמת ירידה במחיר התשתית ובמחירי חבילות התקשורת לצרכן הסופי לנוכח הפעלת מנגנון השוק הסיטונאי והתערבות עקבית של הרגולטור.
תמחור השוק הסיטונאי לרוב מתבסס על העלות של בעל התשתית בקונסטלציות שונות. המחיר הממוצע באירופה עומד על כ- 8.5 אירו ובשווקים בהם קיימת חשיבות גבוהה לעידוד התחרות קיים שימוש במנגנון Margin squeeze שמרפה את ידי החברות הדומיננטיות ומונע סיטואציה של חוסר אפקטיביות של המנגנון.
בישראל, משרד התקשורת מתעכב זו תקופה ארוכה בהוצאה לפועל את תוכנית השוק הסיטונאי, על אף שכפי שהבהרנו בעבודה זו מנגנון זה מתקיים כבר שנים רבות במספר לא מבוטל של ארצות בעולם. הקושי המרכזי אתו מתמודד משרד התקשורת כיום הינו הוויכוח לגבי תמחור התשתית. הפער הקיים בין התמחור שמציעה כביכול חברת בזק לתמחור שמציעות כביכול סלקום ופרטנר הוא תהומי ולא ניתן לגישור.
לנוכח הפערים הגבוהים והימנעותם של הצדדים השונים להגיע למחיר באמצעות משא ומתן, משרד התקשורת שוקד בימים אלו על תמחור השוק הסיטונאי ואנו מעריכים כי בשבועות הקרובים (עפ"י הפרסומים השונים בעיתונות הכלכלית) הוא צפוי לפרסם את מסקנותיו ולנקוב במחירים לפיהם השוק הסיטונאי צפוי להתנהל.