עליית התשואות של האג"ח הממשלתיות הארוכות בארה"ב לשיא של שנתיים היא אמנם האירוע החשוב של השבוע האחרון, אבל הסיפור האמיתי הוא לא העלייה עצמה. אין ספק שהסיבות היו חיוביות (נתוני התעסוקה הטובים שמייד נרחיב עליהם), אך נראה כי בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי מחשבתי בתפיסת העולם של משקיעים בכל הקשור באג"ח ממשלתי ארוך.
יותר ויותר משקיעים בעולם מפנימים שהחלק הארוך של עקום התשואות הפך לתנודתי מאוד, כלומר למסוכן יותר, והם דורשים עליו פיצוי תשואתי גבוה יותר; הוא כבר לא מוריד תנודתיות בתיק ההשקעות, ועדיין לא מפצה על הסיכון ברמת התשואה הנוכחית. מה זה אומר? בכל הזהירות המתבקשת, נראה כי המשמעות היא שאחרי 5 שנות גאות באג"ח הממשלתי (יש שיאמרו 30 שנה, שבסיכומן הכו הממשלתיות את שוקי המניות), לא כדאי למהר ולנצל כל ירידה במחיר להגדלת החשיפה ולהארכת המח"מ.
הרקע לעליית התשואות הפעם היו נתוני התעסוקה ליוני שטמנו בחובם כמה חדשות טובות. לא רק שהמשק יצר 195 אלף משרות (לעומת תחזית של 166 אלף), אלא שגם הנתון של חודש קודם עודכן ל-195 אלף. המגזר הפרטי תרם מתוכם 202 אלף משרות ואילו למגזר הממשלתי היתה תרומה שלילית של פיטורי 7,000 עובדים. שיעור האבטלה נשאר 7.6% וזאת כנראה בשל עליית שיעור ההשתתפות ב-0.1% (מה שאומר שאנשים שכבר התייאשו מלמצוא עבודה חוזרים לחפש), אם כי הוא עדיין נמוך יחסית (63.5%).
החדשות הטובות האחרות הן כי לראשונה מזה זמן רב, השכר לשעה רשם את העלייה החדה ביותר מזה כשנתיים. השכר הממוצע לשעה עלה ב-0.4% (מספר שעות העבודה נשאר ללא שינוי). אם המגמה הזו תימשך, היא לרוב מהווה אינדיקציה לכך שגם קצב העסקת עובדים חדשים צפוי לגדול ולפיכך אפשר להעריך שהנתונים הכלכליים החזקים שראינו בתקופה האחרונה יימשכו. ומי שמחכה לנתונים רעים שיביאו לירידת התשואות הממשלתיות, צפוי כנראה להתבדות.
הצד השני של עליית השכר לשעה הוא הציפיות האינפלציוניות. ייתכן כי יש לכך קשר, אבל בשבוע האחרון נבלמה הירידה בציפיות האינפלציה בארה"ב, הנמשכת מזה כמה חודשים. האג"ח הצמוד ל-10 שנים מגלם כרגע צפיות אינפלציה של 2.07%, לאחר שכבר הן היו ברמה נמוכה מ-2% בשבועות האחרונים. עם זאת, עדיין מדובר ברמות הרחוקות מאוד מהרמה שבה היו לפני 4-5 חודשים.
בשבועיים האחרונים נמשכה הירידה (אם כי מתונה) בציפיות לאינפלציה בישראל, גם בשל הסביבה העולמית וגם בשל גורמים מקומיים. לא רק אירופה משפיעה על הורדת תחזיות הצמיחה, אלא גם סין. היום (א’) העריכה המנהלת של קרן המטבע הבינלאומית כי ייתכן שעל רקע החולשה בשווקים המתעוררים, תוריד הקרן את תחזית הצמיחה שלה ל-2013 (כיום התחזית היא 3.3%).
הציפיות לאינפלציה בשוק המקומי הגיעו לרמתן הנמוכה ביותר מאז 2009, כאשר הסיבה דאז לירידה החדה היתה החשש מהחרפת המשבר הכלכלי העולמי. לעומת 2009, כיום הכלכלה העולמית נמצאת במסלול חיובי (מתון), והסיבה לעלייה בתשואות הריאליות נעוצה בצפי לנסיגה מתוכנית הרכישות של הפד, בעקבות השיפור באינדיקאטורים הכלכליים.
להערכתנו, הציפיות לאינפלציה בטווחים הללו נמוכות מידיי, ומאפשרות לרכוש "ביטוח" כנגד אינפלציה במהלך 5 עד 10 השנים הקרובות במחיר סביר למדיי. נזכיר גם שהמדד הקרוב, מדד חודש יוני צפוי להיות גבוה בשל עליית המע"מ ועליית מחירי החשמל (התחזית שלנו מדד יוני - 0.7% ויולי - 0.3%).