היום (ג’) התקיים כנס לקוחות הפלטיניום המסורתי של מגדל שוקי הון בהשתתפות. אהרון פוגל, יו"ר מגדל ביטוח ומגדל שוקי הון, רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון ויעקב וינשטיין, מנהל השקעות הראשי של מגדל שוקי הון.
בפאנל המיוחד הם סקרו את מצב המאקרו והמיקרו הישראלי והעולמי, והעלו שאלות ופתרונות למצב הקיים. בתחילת הפאנל, אהרון פוגל נשאל: "מאז שהתכנסנו פה בשנה שעברה, עברנו בחירות, הוקמה ממשלה חדשה, אנחנו לקראת תקציב חדש... אבל האם השתנה משהו בתמונת המאקרו של מדינת ישראל?"
פוגל, "אנחנו מדינה נפלאה עם אנשים נפלאים שיכולים לצמוח, אבל באים אנשי אקדמיה , בנק ישראל ומערכת פוליטית שלא יכולה לאבחן מה נכון ומה לא נכון. משכנעים ולוחצים אותנו שיהיה יותר גרוע. אני אומר את הדברים כי הנה זה שוב בה. אומרים לנו שיש גרעון, חוב תוצר, מושגים שהפכו לקדושים. הכל הרבה יותר פשוט. מוכרחים להוריד הוצאות ולהגדיל הכנסות.
רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון נשאל בנוגע למצב הבורסה. והאם ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנוגע להארכת שעות המסחר ואופציות שבועיות הן הפיתרון.
לדבריו, " ראשית, אני חושב שהבורסה בכלל היא נדבך חשוב כמנוע צמיחה במשק. אני רוצה לתת נתון חשוב . בשנת 2006 סכום הכסף שחברות ישראליות גייסו מהבורסה עמד על 40 מיליארד ₪. ב- 2012 הסכום עמד על 4 מיליארד ₪ , זה סכום שעושה שינוי להתרחב, ולייצר מקומות תעסוקה. זה כל ההבדל. נתון חשוב נוסף הוא שכיום אנחנו עומדים על בין 50-70 חברות שנמחקות מהבורסה מדי שנה, זה מבטל את הבורסה ופוגע במנוע צמיחה חשוב למשק.
ישנה עוד בעיה והיא העדר אג’נדה אחידה לכל ארבעת הרגולטורים שאחראים עם שוק ההון בישראל. אין לי ספק שכל החלטה רגולטורית בפני עצמה יש בה הגיון, אך לפעמים כשלא מסתכלים בראייה כוללת ההחלטה שטובה לתחום מסוים פוגעת בתחומים אחרים.
לגבי השאלה הספציפית, אני חושב שהארכת המסחר בשעה יכולה לסייע אבל היא לא הפיתרון. בטח לא אופציות שבועיות אליו אני מתנגד כיוון שזה הופך את השוק לספקולנטי ומגדיל תנודתיות.
הפתרונות בעיני היא לסחור בימים שני שישי כמו כל העולם. לדעתי, אנחנו המדינה היחידה בעולם שסוחרת בימים ראשון חמישי. שנית, לרכז את כל הרגולטורים לרגולטור על שירכז את כל ההחלטות בראייה כוללת ולא בראייה צרה של כל רגולטור בתחומו. פיתרון נוסף הוא חינוך פיננסי שהינו לוקה בחסר ביחס לשאר העולם. לדוגמה קרנות כספיות, עד שלא ביטלנו את דמי המשמורת לא השתמשו במוצר הזה, והיום אנחנו מבינים שהמוצר הוא טוב. דוגמה נוספת היא מוצרים מבטיחי תשואה. מוצרים שקל מאוד לנהל אותם ויכולים להביא עוד נתחי שוק. אני חושב שהבעיה היא לא עוד 50-100 מיליון ₪ במחזור היומי אלא דברים הרבה יותר משמעותיים מזה.
יעקב ויינשטיין חיזק את דבריו של רונן כשאמר, " ישנה הגזמה לרמת מחזורי המסחר. לדעתי לא רק שלא צריך להאריך את המסחר בשעה אלא להוריד אותו בשעה, על מנת שמנהלי ההשקעות יוכלו ללמוד ולקרוא על הנעשה בעולם ויעמיקו בהשקעותיהם. זה לא משנה אם הם סוחרים קצת יותר או פחות.
ויינשטיין נשאל האם אנחנו עומדים בפני תיקון כלפי מטה בחצי השנה הקרובה... לדבריו, " השינוי המשמעותי שקרה הינם הקרנות שהיו בעבר קרנות סולידיות והיום משתמשות במינוף להגדיל תשואה. אנחנו היום נכנסים לסולידציה. העתיד נראה הרבה יותר בטוח. בסופו של דבר כשהכל על השולחן, קניית האג"ח הגדולה תיפסק בהעדר אטרקטיביות והשוק הקצר ילך לפי הנתונים והאירועים. החל מסוף הרבעון הקרוב אנחנו נתחיל לראות את המעבר מאג"ח למניות ואז נתחיל לקבל עליות גדולות יותר והשקעות לטווח ארוך ולא רק קצר. ריבית האפס תישאר אתנו לפחות בשנה וחצי הקרובות. בסופו של דבר מניות גדולות שמגדילות דיבידנד ויכולת להגדלת מכירות יהיו האטרקטיביות, כמובן שהכל בפרופורציות ובניתוח כל חברה. להערכתי הירידות באג"ח לא נגמרו ולא הייתי נשאר שם."
אהרון פוגל נשאל בנוגע לבעיית הרגולציה שגורמת לחברות ישראליות להנפיק בחו"ל ולמשקיעים ישראלים לרכוש אותן שם.
לדבריו, " בהחלט כן. בעקבות הכבדת הרגולציה בישראל, אני בהחלט רואה את תופעת החברות הישראליות שמנפיקות בחו"ל למשקיעים ישראלים שרוכשים אותן בחו"ל . כל חברה שנכנסת לבורסה בישראל מתקשה לתפקד. אין לכם מושג אילו הפרעות קיימות בניהול וביטול צמיחה בעקבות רגולציה מוגזמת.
רונן טורם נשאל האם יכנס להנפקות של חברות שביצעו תספורת בעבר...
לדבריו, "בכל נושא הסדרי החוב יש הרבה פופוליזם. אנחנו מתנהלי מתחת לראדר. הסדר חוב זה משהו שתמיד היה , יש ויהיה. זו המציאות. בעבר לקחנו חברות לפירוק שמצאנו לנכון לעשות כן, או להחליף את שדרת הניהול, וגם להגיע להסדרי חוב, בסופו של דבר מה שעמד לנגד עיני היא טובת הלקוחות שלנו. לגבי שאלתך, אם בעל שליטה עשה תספורת, נביא זאת בחשבון בפרמיית הסיכון באם ניכנס ובאיזו תשואה ניכנס להשקעה זו, כלומר, לא פוסל אבל בהחלט לוקח את הנושא הזה בשיקול הכולל.