רונן מנחם מבנק מזרחי כותב הבוקר בעקבות הודעת בנק ישראל כי הריבית לא משתנה החודש, כי בהתאם להערכות שלנו, בחודש יולי 2013 תישאר ריבית בנק ישראל ברמה של 1.25%.
החלטה זו עשויה להיות מכוננת ולבשר על שינוי כיוון קרוב בגישת הריבית המרחיבה מאוד, שננקטה בשנתיים האחרונות בכלל ובחודש האחרון בפרט. זאת משום שקדמו לה מדד מאי, שהיה נמוך ב-2/3 מההערכות המוקדמות (ובמשק הופיעו במקביל מספר סימני האטה), ושער החליפין של השקל, שתוסף כנגד הדולר וקרב שוב לרף ה-3.60 (עד לפני יומיים-שלושה).
אנו סבורים כי בנסיבות אלו, הותרת הריבית על כנה הפעם מהווה מסר של בנק ישראל - הריבית לא תרד עוד. גם הטון של דברי ההסבר רומז לכך וזו גם ההערכה שלנו להמשך.
בנק ישראל עדכן את הנחת העבודה לגבי שיעור האינפלציה : 2.1% ב-12 החודשים הבאים, פי 2 ויותר מהרמה של 0.9% ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן הוא מעריך כי הריבית תישאר ברמה של 1.25% והתוצר יגדל 3.8% ב-2013 ו-3.2% ב-2014 – קצבים נאים למדי, בהינתן המצב בעולם ועליית השקל. תחת הנחות העבודה הללו, אין צורך בריבית משברית.
רמז לכך ניתן למצוא בפירוט הגורמים להחלטה, שם מוקמו הריביות בעולם ושער החליפין בסוף הרשימה, בעוד סביבת האינפלציה (האינפלציה בפועל וציפיות האינפלציה) והצמיחה בישראל ובעולם מוקמו ראשונות. לכך יש לצרף את הגירעון בתקציב הממשלה, שיתקשה לרדת בשנים הבאות.
הודעת הריבית מכשירה את הקרקע לגישה שונה של בנק ישראל תחת הנגיד החדש – חזרה הדרגתית למדיניות מאוזנת יותר, עם מענה הן לשער החליפין והן לגירעון התקציבי ולעלייה עתידית בקצב האינפלציה.
בנוסף, בנק ישראל מעריך כי אחד הכוחות הגדולים מחוץ למשק, שעד כה היה אחראי במידה רבה לייסוף השקל ולירידת הריבית, עומד לשנות כיוון – תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית תמשכנה לעלות, הפער בין תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ישראל לבינן יצטמצם והאג"ח הישראליות תקרוצנה פחות למשקיעים.
על תרחיש זה מעיב חשש הגירעון הגדול בתקציב המדינה והקושי לצמצמו בשנים הבאות "ינצח" את הריבית הנמוכה ותשואות הפדיון לטווח בינוני וארוך יעלו אף הן (והפער בינן לבין ארצות הברית יצטמצם פחות). זה נושא יהיה קריטי לשנתיים-שלוש הבאות לפחות.
ההתייחסות לשוק הדיור עדיין רפה – בנק ישראל מאמין כי צעדי המיסוי שאושרו על ידי הממשלה ימתנו את הביקוש לדירות, אולם הצעדים הללו טרם אושרו על ידי הכנסת וההתנגדות להם רבה. בנוסף, המגבלות שהוטלו עד כה לא מנעו ביקוש חסר תקדים למשכנתאות בחודש שעבר, והחלטות אחרות של הממשלה פועלות דווקא בכיוון ההפוך. מכל מקום, הודעות הריבית הבאות תייחדנה, מן הסתם, מקום נרחב בהרבה לקשר בין המדיניות המוניטארית לבין שוק הדיור.
כהונת פרנקל תחל מעשית בעוד מספר חודשים, אך ברור כי לדעתו תהייה חשיבות כבר בהחלטה הבאה.