ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד הודיעו אמש על מינויו של יעקב פרנקל לנגיד הבא של בנק ישראל. פרנקל כהן בעבר בשתי קדנציות כנגיד והוא חוזר לבנק כאשר שוק ההון מצפה ממנו להמשכיות. פרנקל הוא הישראלי שהגיע לרמות הגבוהות ביותר בשוקי הכספים בעולם. לאחרונה הוא כיהן בחברת הביטוח AIG.
כאמור שוק ההון קיבל בברכה את המינוי. רונן מנחם מבק מזרחי מסכם מה צפוי לו עם כניסתו לתפקיד וכך הוא כותב: מאז הודיע הנגיד המכהן פישר על סיום תפקידו, הופיעו בתקשורת שמות רבים. החוט המקשר בין כולם היה צורך במחליף שישקף המשכיות, יחסוך מהמשק ומשוקי ההון והמט"ח זעזועים נוספים וישתלב עם המוניטין הרב שצבר בנק ישראל – כלי שהקל עליו להתמודד עם המשבר העולמי והמחאה החברתית, בעוד הממשלה מוגבלת ביכולותיה לתת תמריצים בגלל הגירעון התקציבי הגדול.
מבחינה זו, מינויו של הנגיד לשעבר פרנקל עונה על הצרכים. הגיוני כי שוקי ההון, שמתעבים לתפקד בתנאי אי-ודאות מתמשכים, יקדמו זאת בברכה ולו בגלל זמן ההמתנה הארוך.
אולם, חשוב לזכור כי הנגיד החדש, מוערך ורב ניסיון ככל שיהיה, נכנס לתפקידו בתקופה בו חשיבותה של האישיות העומדת בראש המערכת אינה כה גבוהה כבעבר.
ראשית, בנק ישראל בהנהגת הנגיד היוצא מעריך כי הריבית במשק אינה נורמאלית ועד לפני שנתיים היא עלתה בעקביות, אך אז נאלצה לרדת שוב, על רקע המחאה החברתית; בהמשך זורזה ירידתה על ידי ירידת הריביות בעולם ותיסוף השקל בארץ, שבתורו שיקף גם את תגליות הנפט הטבעי. שאר הגורמים למדיניות ריבית – עלייה בקצב האינפלציה (מרמה של פחות מ-1% ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 2% או מעט יותר ב-12 החודשים הבאים), נסיקה בהיקף הגירעון התקציבי (לרמה של 4.5%-5% מהתוצר השנה, כשבשנים הבאות מודה בנק ישראל עצמו כי יהיה קשה מאוד להקטין אותו בשל ההתחייבויות הגדולות שנטלה על עצמה הממשלה) והיערכות ליציאה של ה-Fed משוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב (דבר שיוליך לעליית תשואות לפדיון גם שם וגם אצלנו) – כל הגורמים האקסוגניים הללו נמצאים כעת בעדיפות שנייה ושלישית, אך כל אחד מהם יכול לסכן מאוד את מדיניות הריבית הנמוכה.
שנית, בתקופת ובדחיפת הנגיד היוצא נכנס לתוקף חוק בנק ישראל החדש ובין השאר קמה ועדה מוניטארית בת שישה חברים בעלי מוניטין, ותק וניסיון בעצמם. ועדה זו קובעת את שיעור הריבית 10 פעמים בשנה לפי רוב קולות. לנגיד קול נוסף ורק לפני חודש ניצל זאת הנגיד פישר על מנת שהריבית תרד ב-0.25 אחוז ולא בחצי אחוז, כפי שרצו רוב חברי הוועדה כשזו התכנסה לדיון לא מן המניין. ובכל זאת, אם בכהונתו הקודמת הייתה ידו של הנגיד החדש – ישן חופשית יותר, כעת כללי המשחק שונים.
שלישית, חוק בנק ישראל החדש קוצב לבנק ישראל שנתיים בטרם ישיב את האינפלציה ליעד האינפלציה, כשהיא חורגת ממנו. החוק הקודם קצב שנה אחת. לכן, אם בפעם הקודמת שם הנגיד דגש רב על מניעה של לחצי מחירים מתהווים, היום, הן על רקע שינוי החוק והן לנוכח ההאטה במשק, סביר כי מדיניותו המוניטארית תהייה טולראנטית יותר בהקשר זה.
בכלל, בכהונות הקודמות התמודד פרנקל עם משימות שונות לחלוטין מהמשימות הניצבות לפתחו היום ובראשן פיחות השקל מחד, צינון שוק הדיור מנגד והדרך הנכונה לגשר בין שתי המשימות הסותרות הללו. לכן, הניסיון הרב של פרנקל אמנם יסייע לו להיכנס בדרך חלקה, יחסית, לתפקיד, אך גם מוגבלת, שכן הפעולות שנקט אז כנראה לא תתאמתנה הפעם.
בנוסף, שוק ההון והמגזר העסקי והצרכני מעוניינים תמיד לקבל החלטות כששתי הזרועות הכלכליות החשובות – משרד האוצר ובנק ישראל והעומדים בראשן – מתואמות ומשתפות פעולה. לא תמיד היו הדברים כך והדבר גרם זעזועים רבים ומיותרים. שר אוצר חדש, שאך זה למד את רזי המקצוע והכלכלה, יצטרך לשתף פעולה עם נגיד ותיק, בעל ידע והשכלה כלכליים לעילא. אסור שנקודה זו תגרום לחיכוכים ומחלוקות מיותרות בתקופה בה המשק נמצא מול אתגרים רבים כל כך – מדיניים וביטחוניים, כלכליים, תעסוקתיים וחברתיים.
לכן, מן הסתם יעסקו בשוקי ההון, אצל הצרכנים והחברות, בתקשורת, בארץ ובעולם, בנגיד החדש-ישן. אך כאמור, מצבו המורכב של המשק והנקודות שפורטו כאן לא יתנו לו הרבה יותר מ-100 ימים של חסד.
לבסוף, נזכור כי היום תתקבל החלטת הריבית האחרונה של הועדה המוניטארית בהנהגת הנגיד היוצא פישר. רוב הכלכלנים מעריכים כי הריבית לא תרד הפעם, אך לפי ניסיון העבר אין לשלול זאת לחלוטין, בפרט בצל ההצלחה המוגבלת, עד כה, לשנות את כיוון השקל.
בהצלחה לפישר בהמשך דרכו, בהצלחה לפרנקל בתפקידו החדש-ישן, למשק ולכולנו.