בנק ישראל מפרסם תחזיות להתפתחויות מקרו-כלכליות, להכנסות המדינה ממסים ולהכנסות אחרות בשנים 2014-2013
החל מסוף מרץ 2013 החלה הפקת גז ממאגר "תמר" בהיקף שנתי של כ-4.5 BCM, כאשר קצב ההפקה צפוי להתגבר בהדרגה עד שנת 2015, אז קצב הייצור יעמוד על כ-10.5 BCM לשנה. במקביל להתחלת ההפקה ממאגר "תמר", ההפקה ממאגר "ים תטיס" הוותיק צפויה להצטמצם משמעותית בשנים הקרובות. על מנת לכמת את השפעת הפקת הגז על המשק הישראלי נבחנו כמויות הגז שתופקנה במשק בשנים 2015-2013 תוך התחשבות בתחזית הביקושים המקומיים כפי שפורטו על ידי ועדת צמח; הערכנו את החיסכון בצריכת תזקיקים תחליפיים לגז (מזוט וסולר); וכימתנו את השפעת התחלופה בצריכה על התמ"ג. להערכתנו, ההפקה צפויה לתרום כ 0.9 נקודת אחוז לצמיחה ב-2013 ו-0.5 נקודת אחוז לצמיחה ב-2014. החל משנת 2015, קצב צמיחת התוצר יושפע בשיעורים נמוכים מהפקת הגז.
שינויים בהוצאה הציבורית עשויים להשפיע על הביקושים במשק ובכך להשפיע על קצב הצמיחה בטווח הקצר. התקציב לשנים 2014-2013 כולל ירידה משמעותית ברמת הגירעון (המתוכננת לשנת 2014). כדי לאמוד את השפעת הקונסולידציה הפיסקאלית על הצמיחה חישבנו את השינויים הצפויים בגירעון בניכוי השפעת מחזור העסקים . את השפעת השינויים בגירעון על התוצר הערכנו תוך הנחה כי מכפיל הפיסקאלי של השינוי בגירעון המנוכה עומד על 0.25. להערכתנו, כתוצאה מקונסולידציה פיסקאלית בשנת 2014, הצמיחה בשנת 2014 תפחת בכ-0.4 נקודת אחוז. כמובן שאם לא הייתה מונהגת קונסולידציה, הגירעון התקציבי הגבוה היה עלול להפחית את הצמיחה בסדרי גודל גבוהים בהרבה.
בשנים 2014-2013 צפוי המשק לצמוח בקצב איטי בהשוואה לשנים קודמות, כאשר תחילת הפקת גז טבעי ממאגר תמר תתרום משמעותית לנתוני הצמיחה הכוללים. כך, בשנת 2013 צפוי קצב הצמיחה לעמוד על 3.8 אחוזים (כולל השפעת הפקת הגז), כאשר בשנת 2014 יצמח המשק ב 3.3 אחוזים. שיעורי צמיחה אלו כוללים את השפעת הגז של 0.9 נקודת אחוז בשנת 2013 ו 0.5 נקודות אחוז ב-2014. התרחבות הביקושים הגלובליים צפויה לתרום לגידול ביצוא, כאשר מנגד צפויה חולשה בהשקעות בנכסים קבועים לאור סיום פרויקטים בעלי אופי חד-פעמי. הקונסולידציה הפיסקאלית צפויה להשפיע על הצמיחה בעיקר בשנת 2014.