בנק ישראל מפרסם הבוקר (ב’) את עיקרי הדיון בפורום המצומצם – החלטת הריבית לחודש יוני: ששת חברי הוועדה המוניטארית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש יוני 2013 התקבלה ההחלטה להוריד את הריבית ב- 0.25 נקודת אחוז לרמה של 1.25%. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה זו, בעוד חבר ועדה אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.
הדיון התמקד במספר סוגיות עיקריות: (1) שוק מטבע החוץ ופערי הריביות; (2) השווקים העולמיים; (3) סביבת האינפלציה; (4) רמת הפעילות במשק והמצב הפיסקאלי; (5) שוק הדיור.
חברי הוועדה דנו בפערי הריביות בין ריבית בנק ישראל וריביות הבנקים המרכזיים בעולם. נדונה ההשפעה של גורם זה כגורם מייסף לשקל, וזאת תוך התייחסות להורדות הריבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ביניהם ה-,ECB כמו גם להקלות הכמותיות במשקים המרכזיים. הוועדה הסכימה כי ההחלטה שלא מן המניין – על הפחתת הריבית ועל הפעלת תוכנית רכישות המט"ח – תרמה לבלימת מגמת הייסוף ואף לפיחות של השקל שנתמכו גם על ידי התחזקות הדולר בעולם. מרבית חברי הוועדה סברו שלאור הלחצים הבסיסיים לייסוף (הפקת הגז הטבעי, התרחבות פערי הריביות ומצב המשק), רצוי להפחית את הריבית כדי להמשיך ולקזז כוחות אלה. בהקשר זה הוועדה דנה בציפיות של השוק ובמידע הגלום בשווקים הפיננסיים.
בהמשך לזאת נדון מצב המשקים המרכזיים בעולם: המיתון באירופה והאטת קצב הצמיחה בסין לעומת השיפור בנתוני המשק האמריקאי. נערך דיון על האופן שבו ההתפתחויות במשקים המרכזיים, המתאפיינות במגמות שונות, ישפיעו על ישראל בכלל ועל היצוא הישראלי בפרט.
הוועדה דנה בסביבת האינפלציה – האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד (0.8%), אך הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד.
חברי הוועדה הסכימו כי מניתוח הנתונים המקרו-כלכליים ותוצאות הסקרים עולה, כי נמשכת צמיחה בשיעור מתון. קצב צמיחת התוצר במשק ברביע הראשון של 2013 דומה לממוצע 2012. ייתכן שהקצב בפועל גבוה מהמדווח, שכן הירידה שנרשמה בצריכה הביטחונית המקומית עשויה ליצור תיקון כלפי מעלה בנתון בעדכון הבא, או להשתקף בעלייה בהמשך השנה. צוינו העליות ביצוא ובצריכה הפרטית ברביע זה ותוצאות הסקרים לחודש אפריל (מדדי האקלים והמדד המשולב), המצביעים על צמיחה בקצב מעט יותר גבוה מזה של חודשי הרביע הראשון. חברי הוועדה דנו גם בהתפתחויות המדיניות הפיסקאלית והשפעותיהן; במידה שתאושר תכנית התקציב (יעד גרעון של 4.65 ו-3 אחוזי תוצר בשנים 2013 ו-2014, בהתאמה), הדבר צפוי למתן את קצב התרחבות הביקושים, ולצד זאת להחזיר את השליטה התקציבית.
חברי הוועדה מסכימים כי בחודשים האחרונים קצב עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וכי על סמך הנתונים העדכניים לא ניתן לזהות סימנים להתמתנות הפעילות בשוק הדירות. אמנם עליית מחירי הדירות בחודש פברואר (הנתון האחרון) נמוכה לעומת החודשים הקודמים (0.5% לעומת למעלה מ-1% בארבעת החודשים שלפניו), אך הוועדה העריכה כי מאחר שהנתונים החודשיים תנודתיים, לא ניתן להסיק מכך על התמתנות. הוזכרו צעדי המיסוי שעליהם דנה הממשלה (כגון ביטול הפטור ממס שבח למשקיעים והטלת מיסוי על משפרי דיור), וההערכה הייתה שכאשר הם ייושמו, צפויה התמתנות של הביקושים בשוק הדיור. עם זאת חברי הוועדה הדגישו כי נדרשים צעדים בצד ההיצע אשר ביכולתם להביא לגידול בקצב בניית הדירות וכך להתמתנות מחיריהן.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהמשך לעלייה של 0.8% בחודש מארס. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל סעיף זה עלה ב-3%, לעומת 2.9% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים פברואר-מארס ב-0.5%, בהמשך לעלייה של 1.4% בחודשים ינואר-פברואר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו במארס מחירי הדירות עלו ב-10.5%, לעומת 10.1% ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר. התחלות הבנייה ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר עומדות על רמה מצטברת של 39,330, ורמה זו צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. ואולם, מדובר עדיין בקצב נמוך מזה שהיה בשנת 2011.
הטיעון העיקרי של חבר הוועדה שתמך בהותרת הריבית על כנה הוא, שרמת הריבית הנוכחית תואמת את תנאי הצמיחה של המשק ואת תנאי האינפלציה הנוכחיים, באופן המאזן בין ההשלכות שיש לשינויי הריבית על הכוחות הפועלים לתיסוף בשוק המט"ח לבין ההשלכות על הכוחות הפועלים להעלאת המחירים בשוק הדיור.
לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לחודש יוני 2013. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה, וחבר ועדה אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.