כלכלני בנק לאומי ממשיכים להעריך כי המסחר בשוק המקומי יושפע בעיקר ממגמת המסחר מעבר לים. הורדות הריבית האחרונות, אשר הביאו לירידה נוספת באטרקטיביות ההשקעה במוצרים סולידיים, צפויות לספק רוח גבית למדדי המניות ולהמשיך ולתרום לתיאבון הסיכון של המשקיעים. מנגד, התקציב המתגבש עלול להעיב על תוצאות החברות הן כתוצאה מהעלייה בהיקף המיסים הישירים והן כתוצאה מההשפעה האפשרית של העלאת המיסים העקיפים על הביקושים.
אג"ח: בטווח הקצר צפוי המסחר באפיק הממשלתי להתנהל בדומה למגמה בארה"ב. התגברות חששות המשקיעים מצמצום רכישות אגרות החוב על ידי הבנק המרכזי בארה"ב מעלה להערכתנו את רמת הסיכון שבהשקעה בחלקו הארוך של העקום. לפיכך, חרף רמת התלילות הגבוהה הקיימת בעקום הממשלתי הם נותרים בהמלצתם על החזקת חלקו הממשלתי של התיק במח"מ בינוני-קצר. האינפלציה צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית, ולפיכך בראיה לטווח בינוני-ארוך הם נותרים בהמלצתם לשמור על תמהיל מאוזן בין האפיקים.
רמת התשואות באפיק הקונצרני, בפרט בסדרות בדירוגי ההשקעה הגבוהים, היא נמוכה ובמקרים רבים אינה משקפת במלואה את הסיכון הגלום בהן לטווח הבינוני-ארוך. לאור האמור הם ממליצים להתמקד בסדרות של חברות תזרימיות ובעלות מח"מ קצר (עד 3 שנים) ולנצל את המגמה לצמצום חשיפה לחברות אשר תלויות במחזור חובות.
מט"ח: תנועות ההון הנכנסות והשפעת תחילת הפקת הגז בישראל צפויות להביא ללחצים לתיסוף שערו של השקל. מאידך, פעולותיו של בנק ישראל מצביעות על מחויבותו למניעת התחזקות זו. להלן סקירה שפרסמו בסוף השבוע:
חודש יוני נפתח בירידות שערים במרבית המדדים ובהובלת מדדי הטכנולוגיה והבלוטק. על המסחר השפיעה לשלילה הודעתה של חברת מלאנוקס על מחיקה מרצון מהמסחר המקומי בתוך שלושה חודשים והמשך מסחר רק בבורסת הנאסד"ק. מנגד, רשם סקטור האנרגיה עליות שערים על רקע הרמה הנמוכה אליה הגיעו מניות הענף. בסיכומו של השבוע נרשמה מגמה מעורבת. בתוך כך, האיתנות היחסית במניות השורה השנייה נמשכה, ומדד ת"א 75 רשם ירידה מתונה ביותר.
סקטור האנרגיה ממשיך לרכז עניין: סקטור האנרגיה עמד השבוע במוקד על רקע פרסום התמלילים המלאים של ועדת צמח ועל רקע דיון נוסף בנושא בועדת הכלכלה. מהתמלילים עולה כי נציגי משרד האוצר ביקשו לאפשר יצוא גז בכמויות גבוהות בהרבה מאלה שהותרו לבסוף על ידי הועדה. נזכיר כי מבחינת השותפויות המחזיקות בזכויות ב"תמר" וב"לוויתן", הקטנת מכסות הייצוא מתורגמת לירידה בשווי המאגרים, שכן שוויים הכלכלי של מאגרי הגז נובע מהיוון תזרימי המזומנים העתידיים לנבוע מהם. לפיכך, להחלטות הסופיות שיאושרו תהיה השפעה מהותית על כדאיות ההשקעה בפיתוח המאגרים, כמו גם על שיתופי פעולה פוטנציאליים עם חברות אנרגיה זרות (לדוגמא, עסקת וודסיד). להערכתנו, למרות אי הודאות הרגולטורית המשפיעה על הענף בעת הנוכחית, אנו ממליצים להיחשף לענף במשקל הגבוה ממשקלו במדד ת"א 100.
מה צפוי בעדכון המדדים הקרוב? ב- 16 ליוני צפוי להתבצע עדכון הרכב מדדי המניות. עדכון זה, עשוי לייצר מידה גבוהה יותר של תנודתיות במסחר בטווח הקצר ביחס לעדכונים קודמים, על רקע מגמת הירידה במחזורי המסחר. זאת בעקבות ההתאמה הנדרשת מצד מנהלי מוצרים עוקבי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות) להרכבים המעודכנים. במקביל לעדכון הרכבי המדדים, תבצע הבורסה גם עדכון רבעוני במשקלן של המניות המשתייכות למדדים, שצפוי אף הוא להשפיע על המסחר. על רקע זאת, בדקנו את השינויים הצפויים בהרכבם של מדדי המעו"ף ות"א 75. כך נראה כי מדד המעו"ף צפוי להיפרד מאיזצ’יפ, סלקום ומלאנוקס. חלף מניות אלו תיכנס אל מדד המעו"ף מניית מגדל ביטוח, שעד כה לא השתייכה למדד עקב אי עמידה בדרישת שיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 25%, וכעת, לאחר מכירת השליטה לקבוצת אליהו, עומדת בתנאי הסף. בנוסף, תיכנסנה אל המדד מניות הבינלאומי והראל השקעות.
במדד ת"א 75, הכולל כיום 73 מניות בלבד, צפויים גם כן שינויים. כך, תצאנה מהמדד, כאמור, מגדל ביטוח, הבינלאומי והראל השקעות. בנוסף, תיגרע מהמדד פמס על רקע דירוג שווי שוק. במקומן, תיכנסנה איזיצ’יפ, סלקום, חנ"ל יה"ש, פוקס, סיליקום ובריינסווי.
הבורסה מעוניינת בחברות מסקטור הטכנולוגיה: השבוע פרסמה הרשות לניירות ערך את המלצותיה של הועדה לעידוד הנפקת חברות טכנולוגיה עילית וסטראט-אפים בבורסה המקומית. בין ההמלצות, עידוד הנפקות ראשוניות לציבור של חברות הייטק גדולות, עידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות במודל הדומה לקרן נאמנות ועידוד והקמה של שותפויות מחקר ופיתוח נסחרות אשר ישקיעו ויתמכו במספר חברות הייטק ובמיזמים בשלבים מוקדמים. במסגרת זו הציעה הועדה מעטפת כוללת של תיקוני חקיקה והתאמות רגולטוריות הכוללות, בין היתר, הקלה בכללי הרישום של הבורסה, אפשרות דיווח לפי כללי החשבונאות האמריקאיים ובשפה האנגלית. כמו כן, תינתן הטבת מס למשקיעים אשר ירכשו מניות של חברת מחקר ופיתוח במסגרת ההנפקה הראשונה לציבור ובמסגרת הנפקה חוזרת, כך שההשקעה תקוזז מרווחי ההון. תמריצי המיסוי והתמיכה הרגולאטורית עשויים להביא חברות רבות יותר לפנות לגיוס מימון דרך הנפקה בשוק הראשוני. זאת, למרות החשיפה הכרוכה במעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית.