האינדיקאטורים שהתפרסמו בשבוע האחרון הצביעו על חולשה בצריכה הפרטית (מכירות ברשתות השיווק ומכירות קמעונאיות) ובייצור התעשייתי, כולל בשעות העבודה ובמשרות שכיר. גם מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים ירד בחודש האחרון.
מנגד, נתוני סחר החוץ ממשיכים להיות טובים יחסית. תרשים 2 מציג את השינוי באינדיקאטורים העיקריים שמשקפים את פעילות המשק בשלושת החודשים האחרונים לעומת החודשים הקודמים. ניתן לראות שהיצוא והיבוא מובילים את המגמה, כאשר הייצור והצריכה היו חלשים יותר. בסה"כ המדד המשולב של בנק ישראל עלה בחודש אפריל בשיעור גבוה יותר מאשר בחודשים הקודמים, אך גם בו השינויים די תנודתיים. אנו לא משנים לעת עתה את תחזית הצמיחה לשנת 2013 מהרמה של 2.8%, לא כולל השפעת הגז.
מפרוטוקול ישיבת הריבית המיוחדת של בנק ישראל למדנו שהסיבה העיקרית, ובעצם היחידה, להורדת הריבית הייתה התחזקות השקל, שלהערכת בנק ישראל, כפי שהובע בפרוטוקול, הייתה מוגזמת. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הוועדה המוניטארית המחלוקת בין הורדה של 0.25% ל-0.50% הוכרעה בזכות הקול הכפול של הנגיד.
אנו מעריכים שהריבית תישאר ללא שינוי בהחלטתו הקרובה של בנק ישראל. ההחלטה המיוחדת השיגה את היחלשות השקל ששערו ירד לא רק ביחס לדולר האמריקאי, אלא גם פוחת בכ-1.5% לעומת סל המטבעות של השווקים המתעוררים. ברמת ריבית של 1.5%, לבנק ישראל לא נותרה הרבה "תחמושת" ולכן הוא יעדיף להערכתנו לא לבזבז אותה בנסיבות הקיימות. בכל מקרה, הורדת הריבית בהחלטה שלא מן המניין מוכיחה עצמה כיעילה יותר מבחינת השפעתה על שע"ח מאשר במועד הקבוע והצפוי. לכן, אם ייווצר צורך, בנק ישראל יוכל להוריד את הריבית שוב בין ההחלטות.
סיבות נוספות שתומכות בהשארת הריבית ללא שינוי: התגברות ההערכות ליציאה מוקדמת מהצפוי של ה-FED ממדיניות הרכישות האגרסיבית והתחזקות הדולר בעולם.
עלייה חדה בציפיות האינפלציה שהתרחשה אחרי החלטת הריבית המיוחדת של בנק ישראל. כפי שמציין בנק ישראל בפרוטוקול, הורדת ריבית פועלת להוריד את התשואות הארוכות בשוק האג"ח ובכך משמשת זרז להגברת הביקושים בשוק הנדל"ן. לכן, בכדי להקטין את ההשפעה הלא רצויה, צפוי בנק ישראל לא לעשות צעדים שאינם הכרחיים.
אנו מעריכים שהריבית תישאר ללא שינוי גם בחודשים הבאים, כל עוד השקל לא יתחזק משמעותית.