המדד המשולב למצב המשק עלה בשיעור של 0.2% באפריל, אך עדכון כלפי מטה של הנתונים הקודמים הוביל לכך שהקצב השנתי של עליית המדד הגיעה באפריל ל-1.2% בלבד. כאשר בוחנים את המגמה ברכיבים העיקריים של המדד עולה תמונה חיובית יחסית בפעילות התעשייה. התפתחות זו באה לידי ביטוי גם בעלייה ביצוא הסחורות, שבחלקה נובעת מעלייה חדה ביצוא התרופות בתחילת השנה. עם זאת, במבט קדימה התמונה נראית פחות חיובית. מדד מנהלי הרכש ירד באפריל ל-50.8 לעומת 51.8 במרץ. זו הירידה השנייה ברציפות במדד לאחר התאוששות ממושכת מהשפל שנרשם במדד במהלך הרביע השלישי של 2012. למרות הירידה באפריל זהו החודש השלישי ברציפות בו המדד נמצא מעל רמת 50 הנקודות, כאשר עיקר התמיכה מגיעה מצפיות לשיפור בהזמנות ליצוא לעומת חולשה בביקושים המקומיים. התבוננות בגרף מעלה כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שתבנית ההתאוששות האחרונה דומה למדיי לזו אשתקד, התפתחות שכללה עלייה רצופה עד לרביע הראשון-תחילת הרביע השני ונסיגה רצופה לאחר מכן. כאשר מוסיפים לתמונה את החולשה במדדי מנהלי הרכש בעולם בחודשים האחרונים ואת החולשה ביבוא חומרי גלם מתקבלת מסקנה כי ההתאוששות בפעילות התעשייה עשויה להתברר כזמנית בלבד.
החולשה בפעילות ובביקושים מקבלת ביטוי בהתפתחות התעסוקה בסקטור העסקי שקצב השינוי השנתי בה ירד בחודשים האחרונים לטריטוריה שלילית. כלומר, מצביע על ירידה של ממש בהיקף המועסקים בשנה האחרונה. תמיכה לחולשה זו מתקבלת גם ממגמת הירידה בהיקף המשרות הפנויות. היציבות היחסית בשיעור האבטלה בשנה האחרונה נבעה מגידול משמעותי בקליטת מועסקים בסקטור הציבורי. מכיוון שבמסגרת הריסון הפיסקאלי צפויה התמתנות בקליטת מועסקים לסקטור הציבורי, ללא שיפור של ממש בכלכלה הגלובלית, צפויה עלייה בשיעור האבטלה במהלך השנה הקרובה.
החולשה ההדרגתית בשוק העבודה באה לידי ביטוי בקצבי גידול מתונים יחסית בפדיון ענפי המשק. קצב העלייה השנתי של הפדיון התמתן בחודשים האחרונים לסביבה של כ- 2.5%, כאשר במבט קדימה סביר כי המדיניות הפיסקאלית המרסנת שתוביל לפגיעה בהכנסה הפנויה והירידה הצפויה באמון הצרכנים בגינה יובילו לירידת מדרגה בצרכיה הפרטית בהמשך השנה אל תוך 2014.
לסיכום, הפעילות במשק נמצאת במגמת האטה, טרום הריסון הפיסקאלי הצפוי. סביבת הביקושים המקומיים צפויה להיחלש במידה ניכרת בשנה הקרובה כך שהתלות בביצועי הכלכלה הגלובלית תגבר. בשלב זה סקרי הציפיות בעולם נמצאים במגמת היחלשות כך שבשלב זה נראה כי המחצית שנייה של השנה צפויה להתאפיין בירידת מדרגה נוספת של קצב הצמיחה המקומית (כמובן ללא תרומת הגז).
ההחלטה האם להפחית את הריבית מחר היא טאקטית-הריבית תרד לסביבה של 1% בהמשך השנה: פרוטוקול ישיבת הועדה המוניטארית שבה הוחלט על הפחתת הריבית, במקביל לתוכנית רכישות המט"ח, חשף כי באופן מפתיע תמכו מחצית מחברי הועדה בהפחתת ריבית של 50 נ"ב ואילו יתר החברים, כולל הנגיד פישר, צידדו בהפחתה של 25 נ"ב בלבד. כך, לראשונה מאז הקמת הועדה, נאלץ הנגיד להשתמש בקולו הכפול בכדיי להעביר את ההחלטה. עם זאת, הסיבה להחלטה על הפחתה ב-25 נ"ב הגיע מתוך רצון לבצע פעולה יותר הדרגתית כלומר לבחון את תגובת שוק המט"ח לצעדים שננקטו ובמידת הצורך לבצע הפחתה נוספת. מאז ההחלטה פוחת השקל מול הדולר מרמה של 3.57 לרמה של 3.70 ש"ח לדולר, כלומר כ-3.6%, כאשר במונחי שע"ח נומינאלי אפקטיבי פוחת השקל בכ-3%. הדילמה שבפניה ניצב הבנק בהחלטה הקרובה נובעת מכך שאמנם הושג פיחות לא מבוטל בשע"ח של השקל אך השוק מתמחר הסתברות של כ-70% להפחתה נוספת של 25 נ"ב ל-1.25% בהחלטה הקרובה. למעשה הבנק יצר מומנטום חיובי מבחינת הפיחות בשע"ח והוא מסתכן להחליש אותו, כלומר לבלום את הפיחות, במידה ויותיר את הריבית ללא שינוי. מכיוון שהנגיד פישר תמך במהלך הדרגתי, לא מן הנמנע כי בשלב זה הוא יעדיף להמתין חודש נוסף בכדי לבחון את ההתפתחויות וזאת לאור הפיחות שהושג. לפיכך, אנו מייחסים הסתברות גבוהה יותר (כ-60%) לכך שהריבית תיוותר ללא שינוי בהחלטה הקרובה על 1.5%, כלומר מדובר במובהקות נמוכה יחסית.
עם זאת, אנו רואים בהחלטה הנוכחית כטאקטית בלבד בבחינת תוואי הריבית ומצפים להפחתת הריבית לסביבה של 1% בהמשך השנה. הערכה זו נשענת בעיקר על סביבת האינפלציה הנמוכה, על הצמיחה המתונה כיום ועל הצפי להאטה בעקבות הריסון הפיסקאלי הצפוי בשנה הקרובה. כמו כן, הכוחות הבסיסיים הפועלים על השקל צפויים להפעיל לחץ להתערבות ממושכת מצד בנק ישראל הן מבחינת הריבית והן מבחינת התערבות בשוק המט"ח כך שמכלול הגורמים הללו יוביל להערכתנו להפחתת ריבית מצטברת של 50 נ"ב במהלך החודשים הקרובים.