אידיבי פיתוח הגישה הבוקר (א’) בקשה לסילוק על הסף - שהגישה י פיתוח הבוקר לביהמש המחוזי (השופט אורנשטיין): בית המשפט הנכבד מתבקש לעשות שימוש בסמכותו ולסלק על הסף את בקשת ההשתלטות העוינת הנושאת את הכותרת "בקשת הבראה לחברת אי די בי חברה לפתוח בע"מ" שהגישו המבקשות ביום 21.4.2013, וזאת בשל כל אחד מהטעמים הבאים וקל וחומר בהצטברותם:
א. "ההסדר" המוצע בבקשה לא מוסכם על החברה, ואין כל בסיס בדין לכפות על חברה "הסדר" ללא הסכמתה. בית המשפט אינו מוסמך לכפות על חברה לשנות את ההסכמות בינה לבין נושיה.
ב. הצעת ההסדר מניחה בבסיסה חדלות פירעון של החברה וזאת כאשר אין חולק כי נכון למועד הגשת הבקשה עמדה ועומדת החברה במלוא התחייבויותיה וכי היא מודיעה כי ביכולתה להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. הליך בקשת הסדר אינו ההליך הנכון בו נבחנת חדלות פירעונה של חברה. סוגיית חדלות פירעון של חברה נבחנת אך ורק בהליך הייחודי של בקשת פירוק ובית המשפט הנכבד אינו מוסמך להכריע בה אגב גררא בהליך אחר, לרבות בהליך של "הסדר" לפי סעיף 350 לחוק החברות (להלן: "סעיף 350").
הערה מקדימה – ביום שישי האחרון, בעת שנוסח בקשה זו עמד בפני אישור הגשה, הודע למשיבה על דבר חתימת "הסכם הנציגויות" אשר חשף לעיני כל את הכוונה האמיתית שעמדה ועומדת בבסיס בקשת המבקשות.
כזכור, הבסיס הבלעדי לבקשת המבקשות הייתה הטענה כי המשיבה אינה בת כושר פירעון. המבקשות אף צירפו חוות דעת (של "טאסק") ממנה עולה כי הפער בין נכסי המשיבה להתחייבויותיה מסתכם בסך פנטסטי של 1.55 מיליארד ש"ח. והנה לפתע פתאום, מעניקה נציגות החברה למחזיקי אג"ח של אי די בי אחזקות בע"מ (להלן: "מחזיקי אחזקות") סכומי עתק של מאות מיליוני ש"ח על חשבון מחזיקי אג"ח של החברה.
כיצד יכולה הצעה כזו לדור בכפיפה אחת עם הטענה שהמשיבה חדלת פירעון? מדוע הסכימה נציגות האג"ח של החברה להעמיק את הבור העצום של מעל 1.5 מיליארד ש"ח במאות מיליוני ש"ח נוספים?
התשובות לתהיות אלה פשוטות בתכלית: המשיבה אינה ומעולם לא הייתה חברה חדלת פירעון. ההפך הוא הנכון - למשיבה עודף נכסים על התחייבויות בהיקף של מיליארדי ש"ח. הטענה בדבר חדלות הפירעון הייתה ונותרה טענת בדים שכל מטרתה לשמש בסיס לזעזע את יציבות קבוצת אי די בי כדי להשתלט על נכסיה.
מסיבה זו מוכנה נציגות אג"ח של החברה להפריש "בנדיבות" מאות מיליוני ש"ח למחזיקי אחזקות. העודף הנכסי אצל המשיבה כה גבוה, עד כי נציגות אג"ח של החברה מוכנה לשלם אתנן של מאות מיליוני ש"ח כדי ליהנות מיתרת העודף המגיעה להיקפים של מיליארדים.
אין ספק כי "הסכם הנציגויות" לרבות תוכנו הנחות, הדרך הקלוקלת בה גובש, סבך האינטרסים שפעלו בעניין ועוד, יעמדו בבוא זמנם לבירור בפני בית המשפט הנכבד בתיק כאן ובתיק אי די בי אחזקות ואין זה המקום להתייחס אליו בהרחבה. יחד עם זאת, דומה, כי מסקנה אחת ברורה וחד משמעית עולה מעצם כריתת ההסכם וכל שכן מעיון בפרטיו.
המסקנה הינה: המשיבה היא חברה סולבנטית ויציבה. להשלמת התמונה וכאינדיקציה נוספת לעודף הנכסי במשיבה, נפנה את תשומת ליבו של בית המשפט להודעה לציבור שמסרה המשיבה ביום שישי. 24.5.2013 (אמסכתא מס’ 2013-01-070675 – ושעניינה מכתב כוונות של קרן בינלאומית גדולה למשא ומתן למכירת מחצית מאחזקות המשיבה בכלל ביטוח, כאשר היא מודעת למחיר שהתבקש על ידי החברה המשקף שווי של 4.5 מיליארד ש"ח לכלל ביטוח בתנאים המפורטים באותו דיווח. נזכיר, כי המומחה מטעם המבקשות העמיד את שווי השוק של כלל ביטוח על 3.167 מיליארד, את השווי האופטימי על 3.73 מיליארד ש"ח ואת השווי הקיצון הגבוה שסבירותו נמוכה מאוד על 3.93 מיליארד ₪ - ואידך זיל גמור.