כלכלני בנק לאומי מעריכים כי המסחר בשוק המקומי יושפע בעיקר ממגמת המסחר מעבר לים ועל רקע המשך עונת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2013. סביבת הריבית הנמוכה עשויה להמשיך ולתרום לתיאבון של המשקיעים לסיכון. מנגד, התקציב המתגבש עלול להעיב על תוצאות החברות הן כתוצאה מהעלייה בהיקף המיסים הישירים והן כתוצאה מההשפעה האפשרית של העלאת המיסים העקיפים על הביקושים.
אג"ח: בטווח הקצר צפוי המסחר באפיק הממשלתי להתנהל בדומה למגמה בארה"ב. התגברות חששות המשקיעים מצמצום רכישות אגרות החוב על ידי הבנק המרכזי בארה"ב מעלה להערכתם את רמת הסיכון שבהשקעה בחלקו הארוך של העקום. לפיכך, חרף רמת התלילות הגבוהה הקיימת בעקום הממשלתי הם נותרים בהמלצתם על החזקת חלקו הממשלתי של התיק במח"מ בינוני-קצר. האינפלציה צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית, ולפיכך בראיה לטווח בינוני-ארוך הם נותרים בהמלצתם לשמירה על תמהיל מאוזן בין האפיקים.
רמת התשואות באפיק הקונצרני, בפרט בסדרות בדירוגי ההשקעה הגבוהים, היא נמוכה ובמקרים רבים אינה משקפת במלואה את הסיכון הגלום בהן לטווח הבינוני-ארוך. לאור האמור הם ממליצים להתמקד בסדרות של חברות תזרימיות ובעלות מח"מ קצר (עד 3 שנים) ולנצל את המגמה לצמצום חשיפה לחברות אשר תלויות במחזור חובות.
מט"ח: תנועות ההון הנכנסות והשפעת תחילת הפקת הגז בישראל צפויות להביא ללחצים לתיסוף שערו של השקל. מאידך, פעולותיו של בנק ישראל לאחרונה מצביעות על מחויבותו למניעת התחזקות זו. לעת עתה, מסתמן כי ב"מלחמת מטבעות" זו, ידו של בנק ישראל על העליונה. להלן הסקירה שפרסמו:
הסנטימנט החיובי בשוק המניות המקומי, אשר אפיין את המסחר בשבוע שעבר, נמשך גם בתחילת השבוע. ביום חמישי התהפכה המגמה, על רקע הירידות שנרשמו מעבר לים בעקבות הערכות השוק לצמצום רכישות האג"ח בשווקים כבר בטווח הקרוב, כפי שהדבר עלה מפרוטוקול ישיבת ה- FED האחרונה. בסיכומו של השבוע נרשמה מגמה מעורבת. בתוך כך, האיתנות היחסית במניות השורה השנייה נמשכה, ומדד ת"א 75 בלט בעליות שערים. במבט ענפי, סקטור התקשורת בלט בעליות שערים, כתיקון לירידות החדות שנרשמו לאחרונה. מנגד, סקטור האנרגיה רשם מימושים, על רקע פרסומים בתקשורת הנוגעים להערכות לגבי המכסות שיאושרו לייצוא הגז מהמדינה.
סקטור האנרגיה ממשיך לרכז עניין: סקטור האנרגיה רשם השבוע ירידות שערים, על רקע פרסומים בתקשורת כי בכוונת שר האנרגיה להפחית את היקף הגז המיועד לייצוא לכ-40% בלבד. במידה וכך יוחלט, הרי שמדובר על שיעור נמוך משמעותית מהיקף הייצוא עליו המליצה וועדת צמח (שהיה גבוה מ-50%). יודגש כי מבחינת השותפויות המחזיקות בזכויות ב"תמר" וב"לוויתן", הקטנת מכסות הייצוא מתורגמת לירידה בשווי המאגרים, שכן שוויים הכלכלי של מאגרי הגז נובע מהיוון תזרימי המזומנים העתידיים לנבוע מהם. לפיכך, להחלטות הסופיות שיאושרו תהיה השפעה מהותית על כדאיות ההשקעה בפיתוח המאגרים, כמו גם על שיתופי פעולה פוטנציאליים עם חברות אנרגיה זרות (לדוגמא, עסקת וודסיד). בתוך כך, נובל אנרג’י דיווחה השבוע על היקף הגז המוערך ב"כריש 1", העומד על 1.8 TCF. בתגובה לפרסום, דיווחו שותפויות הגז הישראליות המחזיקות בפרויקט כי ההודעה נמסרה שלא על דעתם.
סקטור הטכנולוגיה נהנה מהתחזקות הדולר: ענף הטכנולוגיה בלט בעליות שערים, תוך שהוא נהנה מרוח גבית הנובעת מהיחלשות שערו של השקל מול הדולר. נציין כי התמיכה להן זוכות מניות הטכנולוגיה מהמגמה היא כפולה, שכן התחזקות הדולר משפיעה עליהן הן בתוצאות העסקיות (מרבית המכירות בענף מיועדות לייצוא) והן בהשפעה הישירה על שווי מניותיהן, אשר רבות מהן הינן דואליות ועיקר המסחר בהן מתנהל בחו"ל.
המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש אפריל ב-0.2%: בזירת המאקרו, לאחר שבשבוע שעבר פורסם שיעור הצמיחה לרבע הראשון של השנה שהיה טוב יחסית, השבוע פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק לחודש אפריל שעלה ב-0.2%. קצב גידולו של המדד החודש היה גבוה במקצת מקצבי הגידול שנרשמו בתחילת השנה, וייתכן ויש בו כדי להצביע על התאוששות קלה שחלה במצב המשק.
העלייה במדד המשולב לחודש אפריל שיקפה עלייה בייצוא הסחורות והשירותים וביבוא מוצרי הצריכה והתשומות לייצור, כאשר מנגד נרשמה ירידה במדדי הפדיון של המסחר והשירותים ובמדד הייצור התעשייתי. במבט קדימה, נדגיש כי למרות הפרסומים האחרונים, להערכתנו אין בהם כדי להצביע על שינוי של ממש במגמת ההאטה בצמיחה הכלכלית במשק.