בנק ישראל מפרסם דיווח על הדיונים המוניטאריים בבנק ישראל מימים 12 ו-13 במאי בנושא החלטת הריבית והפעלת תוכנית לרכישות מטבע חוץ. ששת חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על המדיניות המוניטרית למשק. דיון זה שלא מן המניין, התקיים בעקבות ההתפתחויות בשבועות האחרונים, ובראש וראשונה ההתפתחויות בשוק המט"ח והתחזקות השקל.
חברי הועדה דנו בגורמים אשר הובילו להערכתם להתחזקות השקל. צוין כי לפי הערכות, חלק מהייסוף החד בשקל בעת האחרונה נבע מהרחבה מוניטרית שבוצעה במספר משקים בעולם (הרחבת ההקלות הכמותיות והפחתות ריביות שהגדילו את הפער בין ריבית בנק ישראל לריביות של בנקים מרכזיים חשובים בעולם); הערכות המשקיעים לגבי שיפור במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז בישראל; הביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי בהשוואה למשקים אחרים, והתיקון הצפוי בתוואי המדיניות הפיסקלית. יחד עם זאת, לאור תיסוף היתר של השקל בהשוואה למטבעות אחרים, נראה שבשוק המט"ח קיימת הערכת יתר לעוצמת ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין.
על מנת לקזז את השפעת הפקת הגז לתיסוף השקל הוצע לפעול בתוכנית רכישות, בסכומים שיקבעו לפי השיפור הצפוי על פי הערכות הבנק במאזן התשלומים. התוכנית מתווספת למדיניות שער החליפין הנוכחית ותפעל, ככל הנראה, עד לשנת 2018, בה מתוכננת להתחיל לפעול קרן העושר.
בפני חברי הועדה הוצגו נתונים על הפעילות הכלכלית שנוספו לאחרונה וביניהם נתוני מס הבריאות לחודש אפריל, נתוני מדד אמון הצרכנים ומדד האקלים. להערכת חברי הועדה, הנתונים אינם מצביעים על המשך מגמת השיפור בפעילות שהסתמנה בחודשים ינואר ופברואר השנה. אולם, מדובר במעט נתונים, ובתקופה שבה אי הסדירות בנתונים גבוהה בגלל חג הפסח, ולכן הם אינם מספיקים לקבלת תמונה מלאה על הפעילות. כמו כן, התקיים דיון על כך שסביבת האינפלציה נמצאת מתחת למרכז היעד וצפויה להישאר בתוך תחום היעד גם בשנה הקרובה. הדיון עסק גם בהצעת התקציב שעמדה באותה עת לאישור הממשלה, המשקפת חזרת השליטה התקציבית אך צפויה גם להשפיע על הצמיחה. חלק זה בדיון סוכם בכך שנתונים אלה לבדם אינם מחייבים הפחתת ריבית שלא במועד הרגיל.
הועדה דנה בנושא השפעת הפחתת הריבית על שוק הדיור. בהקשר זה הזכירו חברי הועדה כי פעולות שנקט הפיקוח על הבנקים בעבר ממתנות את ההשפעה שיש לריבית המוניטרית של בנק ישראל על שוק הדירות ושהגורם המשפיע יותר על הביקוש לדירות הוא התשואות לטווח ארוך. יחד עם זאת, ישנה הסכמה כי קיימים שיקולים רבים העומדים בפני הועדה בעת קביעת המדיניות המוניטרית וביניהם טובת המשק כולו מול המתרחש בשוק הדיור, וכי הועדה מאזנת בין השיקולים השונים. עם זאת הזכירו חברי הועדה כי פתרון ארוך טווח לבעיה בשוק הדיור צריך לבוא מצד ההיצע ולא מצד הביקוש.
בין חברי הועדה שררה הסכמה כי לנוכח מגמת הייסוף ועל רקע ההרחבה המוניטרית הננקטת ע"י בנקים מרכזיים רבים לאחרונה, יש להפעיל את תוכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז ולהפחית את הריבית באופן מידי מבלי להמתין למועד החלטת הריבית הרגיל. חברי הועדה היו חלוקים ביניהם ביחס למידת הפחתת הריבית הרצויה – 0.25 נקודות אחוז או 0.5 נקודות אחוז. שלושה חברי ועדה, וביניהם הנגיד, צידדו בהפחתה של 0.25 נקודות אחוז וסברו כי הפחתה מדודה זו יחד עם הפעלת תוכנית הרכישות מספיקה, בשלב הזה, להתמודדות עם ההתפתחויות בשוק המט"ח, והשפעת הפחתה זו תיבחן במועד ההחלטה הרגיל. שלושת חברי הועדה האחרים שצידדו בהפחתה של 0.5 נקודות אחוז סברו כי לאור ההתפתחויות בשוק המט"ח נדרשת הפחתת ריבית חדה יותר.
בהתאם לחוק בנק ישראל, כאשר הקולות שקולים, ליו"ר הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף. בהתאם לכך אושרה ההחלטה.