יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה. בנק ישראל היה צריך להוריד ב-0.5% - בינתיים העדיף להסתפק ב-0.25% והבטחה לרכישות מט"ח. פישר מוריד את הריבית לנוכח מגמת הייסוף המתמשכת של השקל ומצטרף למגמה כלל עולמית של הקצנת המדיניות המוניטרית כדי לנסות ולהחליש את המטבע המקומי. בנוסף פישר מתריע כי ימשיך לרכוש מט"ח מעת לעת כדי לנסות ולקזז את ההשפעה של השיפור בחשבון השוטף שנוצרת מהפקת הגז, על שער החליפין.
כפי שלמדנו בשבועות האחרונים בנקים מרכזיים הבינו כי התראות בלבד אינן מספיקות וגם הבנק המקומי יבין בהמשך כי לא תהיה בריריה והוא יאלץ להעמיק את הרכישות הרבה מעבר למה שנראה היום. יחד עם זאת גם בבנק ישראל מבינים כי תוכנית הרכישות אומנם מהווה כלי נוסף לוויסות שער החליפין אבל זהו כלי עם יכולות זמניות ולטווח קצר בלבד. כפועל יוצא נראה כי הורדת הריבית היא חלק ממהלך משולב אליו תתלווה הורדת ריבית נוספת אחת לפחות בהמשך. כפי שציינו בסקירה השבועית כדי לטפל בשוק המט"ח בנק ישראל היה צריך להוריד את הריבית בחצי לפחות – מהלך שהוא קצת קיצוני מידי עבור הבנק המקומי ועבור נתוני מאקרו סבירים יחסית.
השפעות על שוק האג"ח – הורדת הריבית, גם אם מזמינה הורדות ריבית נוספות, תהיה בעלת השפעה מתונה יחסית על האג"ח ארוך בישראל שכן הפער בין האג"ח השקלי ארוך לאג"ח האמריקאי נושק כבר לפרמיית הסיכון המגולמת מה-CDS, כלומר אנו צפויים לראות השפעה דומה בעוצמה בין האג"ח הבינוני לארוך. כפועל יוצא "הבטן" שנוצרה בעקום השקלי צפויה להיות עמוקה יותר.
נציין כי טקטית 3 המדדים הקרובים צפויים להסתכם להערכתו בכ- 1.3% לעומת תחזית אינפלציה שנתית של 1.6% כלומר ממוצע רבעוני של 0.45% ולפיכך קיימת כדאיות קצרה טווח בצמודים הקצרים. הורדת הריבית מספקת כוח נוסף לפוזיציה זו ואף לצמודים הבינוניים. אחרי שהספדנו בעצם את האינפלציה ולפחות במח"מ בינוני ארוך אנחנו העדפנו הטיה שקלית, רצוי לעקוב אחר ההתפתחויות שכן צפי להורדות ריבית עשויות לספק רוח גבית מחודשת לאפיק הצמוד.