לפי הפרסומים האחרונים במדיה החליט האוצר להעלות את יעד הגירעון ל-2013 ל-4.65% לעומת 4.9% בפרסומים הקודמים כאשר יעד הגירעון ל-2014 נותר ללא שינוי על 3%. זהו מקרה שני ברציפות שבו האוצר מנסה להעלות את יעד הגירעון ונבלם בסופו של דבר. גירעון גבוה ב-2013 אינו בגדר הפתעה וגם לפני הידיעות האחרונות הערכנו כי הוא צפוי להגיע לכ-4.5% בהנחה וההוצאות יהיו בהתאם לכלל הפיסקאלי. לכן החדשות הפחות טובות הן לא העלאת שיעור הגירעון לכשעצמו, שהוא גם פועל יוצא של ההאטה בפעילות ובהכנסות, אלא חוסר היכולת של ממשלה בראשית דרכה לעמוד ביעד ההוצאות ובמקום זאת להגדילן בכ-6 מיליארד ש"ח. שהרי, לא דין גירעון גבוה שנובע מהחטאה בצד ההכנסות כדין גירעון הנובע מחוסר שליטה בהוצאות.
ההחלטה להגדיל את תקרת ההוצאות מעבר לרמה הנגזרת מהכלל הפיסקאלי משקפת התנהלות בעייתית של משרד האוצר. מכיוון שעדיין לא אושר תקציב ל-2013 החוק קובע כי ההוצאות החודשיות יהיו לפי 1/12 מתקציב 2012 וזאת עד להעברת התקציב (כרגע ההערכה היא לסוף יולי). מרגע אישור התקציב אמורה להיות חזרה לתוואי ההוצאות לפי הכלל הפיסקאלי. לכאורה מדובר בהתנהלות סבירה אך העובדות מעלות תמונה מורכבת ובעייתית יותר.
נסביר: התנהלות צד ההוצאות לפי 1/12 נחשבת בדרך כלל למרסנת מכיוון שהיא לא מאפשרת גידול בהוצאות, אך השנה באופן מקרי מאפשר הדבר מדיניות מרחיבה. זאת, מכיוון שפירעון הקרן השנה נמוך מאשר ב-2012 בכ-25 מיליארד ש"ח ולכן מאפשר הוצאה גבוהה יותר מאשר ב-2012 (ה-1/12 מחושב מתוך ההוצאות ותשלומי הקרן ב-2012). לפיכך בהנחה ולא ייעשו שינויים בהוצאות עד להעברת התקציב, תוואי ההוצאות ישקף חריגה מהכלל הפיסקאלי בהיקף של 6-7 מיליארד ש"ח. לא ברור מדוע נרשמה התנהלות שכזו ע"י משרד האוצר, שהרי גם אם תוואי ההוצאות לפי ה-1/12 מאפשר בשלב זה הוצאה מוגדלת מעבר לכלל הפיסקאלי (מסיבות טכניות) אין הדבר אומר שההוצאה מחויבת במציאות. במיוחד לאחר שב-2012 נרשמה כבר קפיצה בגירעון, כך שבוודאי שהדבר לא מוסיף נקודות למשמעת הפיסקאלית. באופן כללי, אין ספק כי המשמעת הפיסקאלית בישראל נחלשה בשנתיים האחרונות ודווקא מממשלה בראשית דרכה ניתן היה לצפות ליותר. אחד הגורמים העיקריים שפועלים לטובתה של הממשלה היא העובדה שהמצב הפיסקאלי בעולם המפותח ניראה הרבה פחות טוב מאשר בישראל וזאת במקביל לכך שהצמיחה המקומית גבוהה יותר מאשר מבית מדינות ה-OECD. לכן, התגובה של סוכנות הדירוג S&P להתפתחויות האחרונות (הפחתת הדירוג במטבע מקומי ל- A+) היא בגדר נזיפה ולא צפויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על השווקים אם כי היא עשויה להוביל לנקיטת קו שמרני יותר ע"י האוצר, התפתחות ברוכה לכשעצמה בהתחשב בהתנהלות המשרד בשנה האחרונה.
עם זאת הדגש לא צריך להיות יתר על המידה על 2013 שקרוב למחציתה כבר מאחורינו והיכולת לבצע התאמות משמעותיות בתקציב שנה זו מוגבל למדיי. הדגש יעבור לדעתנו במהרה לתקציב 2014 ובעיקר להתאמות האדירות הצפויות בו בכדי להגיע ליעד גירעון של 3%. להערכתנו חזרה לתוואי ההוצאות שהוגדר ע"י הכלל הפיסקאלי והעלאת מיסים של 5 מיליארד ש"ח לא יספיקו בכדי להגיע לגירעון של 3% ב-2014. לפיכך, חבילת המיסים וקיצוץ ההוצאות ייאלצו לעבור מקצה שיפורים ובכל אופן ייבחנו בקפידה יתרה ע"י השווקים נוכח ההתפתחויות האחרונות ובפרט ההתנהלות הבעייתית של משרד האוצר .
שורה תחתונה- התנהלות בעייתית של האוצר בטיפול בצד ההוצאות אינה בגדר חדשות טובות ותעמיד את המשק הישראלי במצב בעייתי בתרחיש של הידרדרות לא צפויה בפעילות בעולם. עם זאת, במידה והתרחיש המרכזי כיום בדבר צמיחה מתונה בעולם יימשך בשנה הקרובה, התפתחות זו (העלאת ההוצאות) תישכח במהרה במידה וההנחות בבסיס תקציב 2014 יהיו אמינות כך שהגירעון בפועל ינוע סביב היעד. לשם כך נדרש להערכתנו מקצה שיפורים בצעדים שעליהם דווח עד כה בצד ההכנסות.