"ההחלטה להעלות את יעד הגרעון ל-4.9% מונעת משיקולים פוליטיים. אני נאלץ להסכים עם הנגיד סטנלי פישר כי הרחבת יעד הגרעון, ובמיוחד בצורה שרירותית וכתוצאה מאילוצי לוחות זמנים, מסוכנת לתדמית הכלכלה היציבה והאחראית של מדינת ישראל מאז משבר 2008. יציבות זו נבנתה בין היתר ע"י הובלה נכונה של בנימין נתניהו, אשר באופן תמוה לא הביע התנגדותו למהלך המוצע. איני יכול שלא לתהות מה יקרה לאחר עזיבת ’המבוגר האחראי’, הנגיד סטנלי פישר". כך אומר שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בחברת פיוניר תכנון פיננסי.
לדברי בן אריה, "ברור שבפני שר האוצר וראש הממשלה עומד אתגר קיצוצים קשה, במיוחד לאור לוח הזמנים הקצר שעומד לרשותם והבטחותיהם לבוחרים לפני הבחירות. עם זאת, האחריות שמוטלת על כתפיהם מחייבת אותם להתמודד עם האתגרים ולמצוא פתרונות, גם אם הם כואבים ולא נוחים.
"צריך לזכור כי מדינת ישראל מתמודדת גם עם שורה של איומים בטחוניים, שיכולים להתלקח בכל רגע ולגרור הוצאה תקציבית לא מתוכננת של מיליארדי שקלים, כפי שראינו רק לפני מספר חודשים במבצע עמוד ענן", מוסיף בן אריה. "כל הידרדרות בטחונית עלולה לגרום להתנפחות נוספת של הגרעון, וזה סיכון שמדינת ישראל לא יכולה לקחת".
בן אריה מעריך עוד, כי "למהלך צפויה להיות השפעה שלילית על מחירי אגרות החוב הממשלתיות". בנושא ההכנסה למדינה ממכירת יתרת מניות ישקר, אמר בן אריה כי "מכירת ישקר אכן נחשבת אירוע נקודתי ולא תעזור לצמצום הגרעון על פני שנים באופן תדיר. מצד שני, גם העברת התקציב באיחור היא אירוע חד פעמי. מכירת ישקר הינה מתנה שלפיד קיבל, על מנת לצמצם את הגרעון באופן נקודתי".