כלכלני בנק לאומי סבורים כי בעת הקרובה תושפע מגמת המסחר מהנעשה מעבר לים, ותתנהל בעיקר על רקע עונת הדוחות כספיים בארה"ב מחד וההתפתחויות מוניטאריות ופיסקאליות באיחוד האירופי מאידך. בזירה המקומית, צפוי המסחר להיות מושפע רבות מהמדיניות הכלכלית המתגבשת, מהתקציב לשנתיים הקרובות ומה"גזירות" הכלכליות. אלו, עלולים להעיב הן על רווחיות חברות במשק (במידה ומס החברות יעלה) ולהשפיע לשלילה על הצריכה הפרטית (באם יועלה המע"מ ומס ההכנסה). במידה והלך הרוחות האופטימי בשווקים הגלובאליים יימשך, הם מעריכים כי כספים זרים ימשיכו לזרום אל שוק המניות המקומי ולתמוך בו.

 

אג"ח: הם סבורים כי בטווח הקצר יתנהל המסחר באפיק המממשלתי בדומה למגמה בארה"ב. זאת בהתחשב בתוואי הריבית הנוכחי ובשילוב עם היציבות המורגשת מזה זמן בשיעור המרווח בין אגרות החוב הממשלתיות למקבילותיהן בארה"ב. הם נותרים בהמלצתם על החזקת חלקו הממשלתי של התיק במח"מ בינוני תוך שמירה על תמהיל מאוזן בין המרכיב השקלי לצמוד.

 

לדעתם, רמת התשואות הנמוכה באפיק הקונצרני אינה משקפת במלואה את הסיכון הגלום בהשקעה באפיק. לפיכך הם סבורים כי יש להקפיד על בחירת אגרות חוב בהן התשואה הצפויה הולמת את הסיכון. זאת, תוך התמקדות בחברות תזרימיות ובאג"ח בעלות מח"מ קצר (עד 3 שנים).

 

מט"ח: מחד, צפוי שערו של השקל להמשיך ולהיתמך בתנועות הון נכנסות ובהשפעת תחילת הפקת הגז בישראל, ומאידך, התערבותו האחרונה של בנק ישראל במסחר במט"ח מצביעה על מחויבותו למניעת התחזקות משמעותית נוספת בשערו. לאור זאת, הם מעריכים כי השקל ימשיך להיסחר סביב רמתו הנוכחית.

 

להלן סקירה שפרסמו בסוף השבוע: שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה חיובית על רקע המגמה מעבר לים. זו הושפעה מהערכות כי נגיד הבנק המרכזי האירופי, מר מריו דראגי, עשוי להוריד את הריבית המוניטארית בגוש וכן מפרסום דוחות חיוביים יחסית בארה"ב. בשוק המקומי נסחר מדד הבנקים בתנודתיות, כאשר בסיכום שבועי רשם עלייה קלה והוא נסחר במכפיל הון משקולל של כ- 0.75, רמה נמוכה באופן יחסי. מדד התקשורת, אשר בלט בתחילת השנה בעליות שערים יוצאות דופן תיקן השבוע כלפי מטה. עוד נציין, כי גם השבוע נרשמו עליות חדות יותר במניות השורה השניה. מדד נפט וגז רשם מימושים על רקע קשיים בקידוח ים 3 של חברת שמן. עוד בלטו לשלילה מניות מלאנוקס, אשר לאחר פרסום דוחותיה לרבעון הראשון צנחה בכ- 8%, כיל, אשר בעקבות הצהרתה של פוטאש כי אין זהו הזמן לרכשה איבדה כ- 4.5% מערכה ומניית אל-על שנסחרה בתנודתיות על רקע אי הוודאות בנוגע לאישור הסכם ה"שמיים הפתוחים" השבוע.

 

ביום חמישי, פקעו אופציות המעו"ף לחודש אפריל ברמה של 1207.92 נקודות, המגלמת ירידה של כ- 0.5% ממדד הבסיס. האופציות על מדד ת"א בנקים פקעו אף הן ברמה שלילית קלה של 1123.94 בהשוואה למדד בסיס של 1215.02. המאפיין העיקרי של הפקיעה החודשית היה המחזור הנמוך, כ- 538 מיליון ₪ בלבד. נציין, כי בחודש שעבר חל יום הפקיעה בחול המועד ועל כן סביר היה שהמחזור יעמוד ברמה נמוכה יחסית, אך החודש עשוי היקף הפקיעה הנמוך להצביע היעדר עניין ומחסור במשקיעים בשוק המקומי. מתחילת השנה בולטת מגמת הירידה במחזורי הפקיעה לצד הירידה במחזורי המסחר היומיים.

 

צעדים לבלימת הירידה במחזורי המסחר: הירידה בהיקפי מחזורי המסחר היומיים נמשכת. כך, השבוע עמד המחזור הממוצע (בנטרול הפקיעה) על כ- 614 מיליון ₪ בלבד כאשר מתחילת החודש המחזור הממוצע עומד על 637 מיליון ₪ ומתחילת השנה על כ- 735 מיליון ₪. זאת, לעומת מחזור ממוצע של 910 מיליון ₪ אשתקד.

 

השבוע הגישה הרשות לניירות ערך את הדוח השנתי לשנת 2012. במסגרת פרסום הדו"ח הודיע יו"ר הרשות כי מינה ועדה ציבורית ל"שכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה". בכך, מדגישה גם הרשות את הבעייתיות הקיימת בירידת מחזורי המסחר בציינה כי שיפור הנזילות הינו "תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני, ולהגדלת הנגישות של שוק ההון כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי". צעד זה מצטרף למהלכי הבורסה לניירות ערך לקידום הנפקת אופציות שבועיות על מדדים מובילים והארכת זמני המסחר כך שתיווצר חפיפה בין שעות המסחר בשוק המקומי לזה שמעבר לים, נושאים שצפויים לדון בהם בועדה שהוקמה.

 

במקביל, לאחרונה מורגשת עלייה בהיקף הצעות הרכש בשוק. מחיקת חברות ציבוריות, כמו גם רכישת חלק ממניותיהן והקטנת הסחירות בן, תורמת אף היא להמשך מגמת הירידה בהיקפי המסחר. להערכתנו, חזרת מחזורי המסחר לרמתם בשנים הקודמות עשויה להיתמך בדה-רגולציה ובמשיכת משקיעים זרים בחזרה לשוק. בטווח הקצר, במידה והאופטימיות בשווקים תימשך צפויות תנועות הון נכסות לשוק המניות.

 

דיוני האוצר: המסחר השבוע התנהל, בין היתר, על רקע הצעדים שנעשו לקראת גיבוש המדיניות הכלכלית החדשה וביניהם פרסום טיוטת חוק ההסדרים. אחד הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק הינו צמצום בגרעון, שיושג על ידי הקטנת סעיף ההוצאות והגדלת ההכנסות. בהקשר זה, עומדת לדיון סוגיית יעד הגרעון לשנת 2014. זו ככל הנראה תעמוד על 3.0% ועד 3.25%. חוק ההסדרים עדיין רחוק מהשלמה ולפיכך טרם ניתן להעריך מה תהיה השפעתו. עם זאת, אנו צופים כי הקיצוצים התקציביים והעלאות המסים הצפויים להיכלל בו סביר שיעיבו בהמשך על ביצועי החברות המקומיות.

 

סימנים להאטה בפעילות הריאלית במשק עולים כבר עתה. כך, המדד המשולב למצב המשק לחודש מרץ, שפרסם השבוע בנק ישראל, עלה ב- 0.1% בלבד. קצב גידולו של המדד היה נמוך ביחס לחודשיים הראשונים של השנה. בנוסף, העלייה החודש משקפת עלייה בייצור התעשייתי, אך סעיף זה מושפע באופן ניכר מפעילותו של מפעל אינטל, כך שאין הוא משקף מגמה כללית במגזר העסקי. כמו כן, במקביל לעלייה בסעיף זה, נרשמה ירידה במדד ייצוא הסחורות והשירותים ובמדדי ייבוא מוצרי הצריכה והתשומות לייצור. בחינה רבעונית של נתוני המדד המשולב מצביעה על כך שמגמת ההאטה בפעילות העסקית של המשק נמשכה גם ברבעון הראשון של 2013 ועלולה להימשך גם ברבעונים הבאים.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש