האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט הגיב הבוקר על להחלטת בנק לאומי אשר לדבריו ביצע פניית פרסה בהסדר החוב של גנדן על מנת לא למצוא עצמו במקום של תנובה במאבק הקוטג’ על כל הנזק העצום והסיכונים הכרוכים בכך. תנובה לא הייתה היחידה אשר הפקיעה מחירי מזון, אולם מאבק צריך סמלים, במקרה של תנובה – גביע הקוטג’ המצוי בכל בית ובמקרה של לאומי – דנקנר הטייקון מספר אחד.
ראוי לציין כי המחאה הציבורית היא כנגד השיטה של מחילת חובות לטייקונים ונקיטת יד ברזל בנקאית כנגד החייב הפשוט ולא כנגד בנק לאומי. רקפת רוסק עמינח היא לא זו אשר המציאה את השיטה ולפיכך היא במידה רבה קורבן של הסיטואציה הנפיצה של המחאה החברתית.
בנק לאומי בהחלטתו לסגת מעסקת הסדר החוב חושף עצמו לטענות קשות מצד מחזיקי מניות בבנק אשר עלולים לטעון כי הבנק ויתר על מאות מיליוני שקלים החזר חוב משיקולים זרים לשיקולי מתן אשראי קבילים.
ראוי לציין כי בנק לאומי לא נימק את נסיגתו מן ההסדר משיקולים אתיים וציין כי הסיבה לביטול ההסדר היא הירידה בהסתברות שהמשקיע הארגנטיאי אולשטיין יצטרף לעסקה, מה יעשה הבנק אם זה בקולו יאמר אחרת?
כך או אחרת נראה כי הבנקים יאלצו מעתה למצוא מכניזם אחר לניהול הסדרי חוב מול איילי הון בקשיים שכן תמיד יהא בסביבה משהו אשר עשוי לשכפל את קרנבל גנדן ולגרום נזק עצום לבנק המנסה למזער נזקי אשראי.