עידן אזולאי מאפסילון מפרסם הבוקר (א’) סקירה שבועית: ניתן לדמות את מצבה העכשווי של הכלכלה האמריקאית לקופסה ובה חלקי פאזל רבים. בחלק מהחלקים ניתן להבחין בתמונה ברורה שניתן לשייכם בקלות. אולם רוב החלקים צבועים בצבעים לא ברורים, מה שמעלה קושי למקם אותם במקומם הנכון. הנמשל הוא שלעיתים עולים נתונים אקראיים שמעידים על שינוי לכאורה בתמונה של הטווח ארוך וגורמים לתנודות בטווח הקצר. אלא שאם נחבר את הנתונים וננסה להרכיב מהם את התמונה הכוללת, נוכל לזהות מגמות די ברורות. למשל, ביום שישי שעבר פורסם בארה"ב דו"ח התעסוקה ש"הפתיע" (מילה מכובסת לתחזיות שגויות) את תחזיות הכלכלנים. הנתון המאכזב שימש כעילה לירידות בשוק המניות ולירידת תשואות, למרות שאלו התמתנו מאוד בסופו של יום המסחר. אלא שהתמונה של הטווח הארוך מראה מצב קצת שונה.
מגמת השיפור במספר המועסקים שהחלה בסוף 2009 היא מובהקת לגמרי. אלא שהנתון של מספר המשרות הפנויות חשוב לא פחות. זהו אמנם נתון תנודתי, אבל גם כאן לא ניתן להתעלם מהמגמה. הנתון שפורסם בשלישי האחרון הוא הגבוה ביותר מאז מאי 2008. מאחר והמתאם בין שני הנתונים הוא גבוה מאוד, ניתן להניח שמגמת השיפור בנתוני התעסוקה תימשך. הנתון המאכזב של התעסוקה לא הפריע לדאו ג’ונס לקבוע שיא חדש בהמשך השבוע. אחד החששות הגדולים שעלו לאחר הפיאסקו של שני ה"צוקים הפיסקליים" היה שלאור ביטול הטבות המס והפטורים השונים, הצרכן האמריקאי יקטין את היקף הצריכה שלו.
בהיותו הגורם הכי מהותי מבין כל הגורמים במשק האמריקאי, תהיה לכך השפעה שלילית על הצמיחה ב 2013. בינתיים, לא כצעקתה. הציבור האמריקאי התאושש מהמשבר הקשה במהירות רבה, לצד התאוששות מתונה יותר בייצור התעשייתי.
רמות השיא שאליהם העפילו מדדי המניות בארה"ב מעלות בקרב המשקיעים את החשש מפני תיקון. לפיכך, כל נתון שאינו עומד בציפיות יכול להוות את הטריגר שיגרום לתיקון. תיקון או לא, כל עוד אלו המגמות ואלו הנתונים, אנו סבורים שכל תיקון יכול להוות נקודת כניסה ראויה. לעת עתה נראה שהנתונים "המאכזבים" מהווים לא יותר מאשר תיקון קל למגמות העיקריות. בהמשך לזה, מהפרוטוקול של ישיבת הפד האחרונה עולה שמספר עולה של חברים בפד סבור שהשיפור בכלכלה האמריקאית שעולה על הציפיות עשוי להביא לסיומה של תוכנית ההקלה הכמותית מוקדם מהצפוי. כל אלו מעלים את הסיכון הרב שטמון לדעתנו באגרות החוב הארוכות. ירידת התשואות בטווחים הארוכים (הן בארה"ב והן בארץ) שארעה בשבועות האחרונים מהווה לדעתנו הזדמנות ראויה לקצר מח"מים (למי שעדיין לא עשה כן). המח"מ של התיק השקלי שלנו הוא עדיין כשלוש שנים ואילו זה של הצמוד עומד על כארבע וחצי.
לראשונה מזה זמן רב, בנק ישראל שב לקנות דולרים בתגובה להתחזקות (הצפויה) של השקל. הנה שוב חוזר הריטואל שבזכותו תפח הר הדולרים של ישראל. למען הסר ספק, ברור לגמרי שהתחזקות המטבע מזיקה ליצוא, ומשכך מזיקה למשק כולו. אולם אם הסיבה שגרמה להתחזקות השקל היא הגז, אזי מן הסתם יש לבדוק כיצד ניתן לנטרל את השפעת הגז על המטבע. במילים אחרות, יש למנוע בהקדם את התפשטות "המחלה ההולנדית". אחד האמצעים היעילים ביותר לכך יכול להגיע בדמות קרן השקעות לאומית שתנתב את תגמולי הממשלה מהגז להשקעות בחו"ל. מעבר לתועלת הברורה שקרן כזו תרים לטובת האזרחים, (בעיקר לאלה שיגורו כאן בעוד כמה שנים) יהיה בכוחה לנטרל את ההשפעות הלא רצויות של השינוי בתזרימי המזומנים בין המשק המקומי לחו"ל. היא לבטח תהיה יעילה יותר מרכישה אקראית של עשרות או מאות מיליוני דולרים.