בנק ישראל מפרסם היום את פרטי הדיון בפורום המצומצם – החלטת הריבית לחודשים אפריל - מאי 2013. ששת חברי הוועדה המוניטארית המשתתפים בדיון מחליטים על גובה ריבית בנק ישראל הרצוי במשק. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודשים אפריל - מאי 2013 התקבלה ההחלטה פה אחד להותיר את הריבית ברמה של 1.75%.
הדיון התמקד במספר סוגיות עיקריות: (1) סביבת האינפלציה; (2) רמת הפעילות במשק; (3) המצב הפיסקאלי; (4) שוק מטבע החוץ; ו-(5) שוק הדיור.
הועדה דנה בסביבת האינפלציה - האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, הנמצאות בסביבות מרכז היעד. בין חברי הוועדה שררה הסכמה כי סביבת האינפלציה הנוכחית אינה מהווה מגבלה על הורדת הריבית במידה ותידרש.
חברי הוועדה הסכימו כי מניתוח הנתונים המקרו-כלכליים ותוצאות הסקרים, מסתמן שיפור בפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של 2013. עם זאת, טרם ניתן לקבוע האם תוצאות הרביע הנוכחי משקפות נקודת תפנית חיובית ברמת הפעילות הצפויה להמשיך ולהתרחב, או שמא מדובר בתיקון זמני שבא לאחר צמיחה חלשה יחסית ברביע הקודם בשל נסיבות חד פעמיות הכוללות בין היתר את מבצע "עמוד ענן". מחד, כתימוכין לכך שאנו מצויים בנקודת תפנית ציינו חברי הוועדה את העובדה שקשה לייחס את כל השיפור בפעילות הכלכלית ברביע האחרון לתיקון שבא לאחר הרביע הקודם החלש. כמו כן, האינדיקטורים לצריכה הפרטית ותוצאות הסקרים מאותתים על אופטימיות לגבי ההמשך. מאידך, בגורמים החיצוניים למשק המקומי, קרי בהתפתחויות בכלכלה העולמית ובנתוני הסחר העולמי בפרט, לא נרשמו שינויים משמעותיים בחודשים האחרונים. עובדה זו תומכת בטענה כי ייתכן והעלייה ביצוא מהווה תיקון ולא נקודת תפנית.
חברי הוועדה דנו גם בהתפתחויות במדיניות הפיסקאלית. בתוך כך, הביעו חברי הוועדה את חששותיהם מפגיעה באמינות הפיסקאלית כתוצאה מאי עמידה ביעדי הגירעון בשנתיים הקרובות. פגיעה זו עלולה לבוא לידי ביטוי בעתיד בעלייה בעלויות המימון של החוב הממשלתי. חששות אלו נובעים בין היתר מהעובדה שהגירעון בשנת 2012 היה מבני ברובו, וזאת בשנה בה רמת הפעילות אינה רחוקה מהרמה הפוטנציאלית עם שיעור האבטלה נמוך יחסית המעיד על כך. בכדי להתמודד עם אתגר זה, תידרש הממשלה החדשה לנקוט בקיצוץ משמעותי בהוצאותיה ביחס להתחייבויות הממשלה העודפות (בסך כ-13 מיליארד ש"ח בשנת 2013) וכן, להעלות מיסים. עוד ציינו חברי הוועדה כי גם אם ייושם הקיצוץ הנ"ל, לא תהיה המדיניות הפיסקאלית מרסנת שכן מגולמת בה עלייה ריאלית של כ-4.5 אחוזים בהוצאה ביחס לתקציב 2012.
הדיון עסק בנוסף בשוק מטבע החוץ ובייסוף שער החליפין של השקל בחודשים האחרונים. הועדה ציינה כי הייסוף בחודשים האחרונים, הביא את שער החליפין לרמה המיוספת מעט מרמתו טרם הפיחות שחל בו בחודשי הקיץ בעקבות המתח בתחום הביטחוני. בנוסף נטען כי לא ניתן למצוא בנתונים עדות לתנועות הון חריגות שעלולות להשפיע בטווח הקצר על שער החליפין.
חברי הוועדה מסכימים כי קצב עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה וכי לא ניתן לזהות סימנים להתמתנות הפעילות בשוק הדירות על סמך הנתונים העדכניים, הגם שאלה טרם הושפעו בצורה מלאה מהצעד האחרון של המפקח על הבנקים הדורש מהבנקים הגדלת כריות ההון בגין משכנתאות; חברי הועדה הדגישו כי המדיניות המוניטארית מוגבלת ביכולתה להשפיע לבדה על שוק זה, דרך השפעתה על הביקוש לדירות. על כן, תידרש הממשלה החדשה לנקוט במקביל בצעדים פיסקאליים להרחבת ההיצע (זירוז הליכי התכנון והגברת שיווק הקרקעות בעיקר באזורי הביקוש) ואולי גם לריסון הביקוש (כגון צעדי מיסוי)
לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת החודשים אפריל - מאי 2013. כל חברי הוועדה תמכו בהותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי ברמה של 1.75 אחוזים.
ההחלטה להותיר את הריבית לחודשים אפריל - מאי ללא שינוי ברמה של 1.75%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
סביבת האינפלציה המשתקפת מעליית המחירים בפועל ומהצפיות לשנה קדימה נותרה יציבה. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5%, והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה על פי ממוצע החזאים עומדות על 1.8%.
האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק בחודש פברואר מצביעים על המשך הסימנים לשיפור שהחלו בחודש ינואר, אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בתפנית חיובית. לפי הערכת חטיבת המחקר, צמיחת התוצר ב-2013 וב-2014 צפויה לעמוד על 3.8% ו-4% בהתאמה. הצמיחה, בניכוי השפעת הפקת הגז מקידוח "תמר", צפויה לעמוד על 2.8% ו- 3.3% ב-2013 ו -2014, בהתאמה.
אחד ממקורות האי הודאות ביחס להתפתחויות במשק הוא המדיניות הפיסקאלית של הממשלה. בחינת ההתחייבויות התקציביות שכבר נקבעו מעלה שכדי לעמוד בכלל ההוצאה, על הממשלה לבצע השנה קיצוץ של כ-13 מיליארד ש"ח (שהם כ-1.3 אחוזי תוצר) בהתחייבויות. גם לאחר קיצוץ זה מדובר בהרחבה ריאלית של כ-4.5% ביחס לתקציב 2012. חריגה בגירעון הממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק.
התמונה המקרו כלכלית בכלכלה העולמית מעורבת. ישנם סימני ההתאוששות בכלכלת ארה"ב ואילו באירופה נמשכת ההאטה. עם זאת נראה שפחתו הסיכויים להתממשות משבר שגרמו לרמת אי ודאות גבוהה בשנה שעברה.
בשער החליפין האפקטיבי נמשך הייסוף החודש בהמשך לייסוף שנרשם בו בחודשים האחרונים.
קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלו מחירי הדירות ב-8.6% לעומת 6.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר.
במהלך החודש האחרון נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ושיעורי הריבית במשקים הללו נותרו קרובים לאפס. המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך, על פי הודעותיהם, גם בהמשך השנה.