בשנים 2010- 2012 נמחקו מרצון מהמסחר בבורסה בתל-אביב 64 חברות, ובנוסף נמחקו 36 חברות עקב אי עמידה בכללי השימור, או בעקבות כניסתן להסדר, או פירוק.
בדיקה של אופי החברות שנמחקו מרצון בשלוש השנים האחרונות מורה כי: 10 מהחברות שנמחקו, מוזגו בחברות בינלאומיות כחלק ממגמה ארוכת מועד של רכש חברות ישראליות על ידי גורמים בינלאומיים, שאינה קשורה למצב בבורסה בת"א. 28 חברות נמחקו כחלק מ"השטחת הפירמידות" ומיזוג חברות קטנות עם בינוניות וגדולות, התפתחות התורמת לשיפור הפיזור והסחירות של המניות ומשרתת את התפיסות החדשות בנושאי ממשל תאגידי והחלשת הריכוזיות. 20 החברות הנותרות, נכללו ערב מחיקתן ברשימות השימור או דלי הסחירות.
6 חברות דואליות, שמניותיהן נסחרו בתל-אביב ובארה"ב, מחקו את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב. חמש מהן חברות קטנות ובעלות שווי החזקות ציבור נמוך, והשישית היא "וריפון", חברה אמריקאית גדולה שרכשה בזמנו את "ליפמן" הישראלית.
בשנים האחרונות פקדה האטה את כלכלת העולם וישראל, ובעקבות כשלי שוק שהתגלו במשבר 2008 הוגברה הרגולציה על החברות ועל הגופים המוסדיים. בישראל נוספה ציפייה ליישום המלצות ועדת הריכוזיות,שאושרו ע"י הממשלה באפריל 2012.
שוק ההון הישראלי אכן "הפסיד" מרכש 10 חברות ישראליות, רובן גדולות ובינוניות, על ידי גופים בינלאומיים. אולם בעידן השווקים הגלובליים וליברליזם כלכלי אין דרך ואין צורך למנוע רכש כזה, מה גם שהוא נעשה לטובת בעלי המניות של החברות הנרכשות. ניתן אולי להתנחם בעובדה כי הרכש מצביע על מגמה ארוכת מועד של ביקוש לתוצרים המשובחים של המשק הישראלי: חברות, מוצרים ומוחות. בכל מקרה, למצב שוק ההון והרגולציה בישראל אין השלכה של ממש על המחיקות של חברות אלה, המהוות את עיקר שווי המניות שנמחקו.
שוק ההון הישראלי לא "הפסיד" מהשטחת הפירמידות ומיזוגים של חברות, שהביאו למחיקת 28 חברות. יתכן אף שהשוק השתפר – בסחירות ובממשל התאגידי – בעקבות המחיקות. הכתובת לפירמידות הייתה על הקיר מזה מספר שנים והיא זהרה עם אימוץ המלצת ועדת הריכוזיות על ידי הממשלה באפריל 2012. מצב השוק השפיע על המגמה בכך שהקל לבצע את הצעות הרכש והגברת הרגולציה, בעקבות המשבר, הקטינה את "התועלות" שהפיקו הגופים השולטים בפירמידות.
הקבוצה הגדולה של חברות שנמחקו מרצון היו חברות דלות סחירות ודלות פיזור (חלקן נמחקו בתהליך השטחת פירמידות). רוב רובן של חברות אלה היו "ציבוריות" רק במובן הפורמלי, שכן פיזור מניותיהן בקרב הציבור היה דל מאוד וכך גם סחירותן. החזקות הציבור בכל אחת מהן בממוצע הייתה כ-12 מיליון ש"ח בלבד. בחברות כאלה יתרונות הרישום בבורסה אינם גבוהים ויתכן שהמחירים הזולים של המניות והגברת הרגולציה גם הם היטו את הכף בכיוון מחיקה מרצון.
בקבוצת הדואליות שמחקו את מניותיהן מהמסחר בתל-אביב בלבד, רק "וריפון" הינה משמעותית כאשר חמש האחרות הינן חברות קטנות. מחיקתה לא קשורה לסוגיות כלכליות ישראליות.