במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר בסקירתם: "הספקולנטים ממשיכים לדחוף את השקל למול הדולר. בניגוד למגמת התחזקותו היחסית של הדולר בעולם, הדולר-שקל קבע השבוע שפל נוסף, ב-3.615, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2011. מדובר כבר ברמות שהוגדרו בעבר כבעלות סיכון למשק ונשאלת השאלה האם בנק ישראל יתערב. בסמוך להודעת הפרישה שלו, הנגיד פישר רמז כי הבנק לא יהסס לנקוט צעדים לבלימת המשך התחזקותו המסוכנת של הדולר, ואולם, בתקופת המעבר הזו, כשזהותו ומדיניותו של הנגיד הבא הן בגדר נעלם, בנק ישראל בימים הללו הוא סוג של "ברווז צולע". רמת התמיכה הבאה היא רמת המפתח הפסיכולוגית 3.60. לפי שעה, הצמד הצליח למצוא תמיכה ולהתאושש מעלה, אך רק עלייה מעל 3.65 עשויה להקנות מומנטום למהלך של תיקון כלפי מעלה".
"האירו-שקל צפוי להמשיך ולצנוח מטה בחודשים הקרובים; חלק מהכסף הרוסי המופקד בקפריסין עשוי למצוא את דרכו לישראל": "גם באירו-שקל מתרחשות דרמות. האירו-שקל צנח לשפל חדש של 4.64, הרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2011, וזאת על רקע הקריסה של האירו בעולם בשל המבוי הסתום הפוליטי באיטליה והמשבר בקפריסין. מחר צפויים הבנקים בקפריסין להיפתח מחדש, ובשוק קיים חשש מפני נהירה של האזרחים למשוך פיקדונות ובריחה של הון זר. גם אם הממשלה תצליח להכיל את המשבר באמצעות הטלת מגבלות, המשקיעים חוששים כי הסכם החילוץ של קפריסין יהווה מודל להסכמים עתידיים עם מדינות מתקשות אחרות כדוגמת ספרד, איטליה ופורטוגל, והדבר מטיל צל כבד על כל מגזר הבנקאות האירופי ופוגע קשות באמון המשקיעים, והמצב הזה צפוי להכביד על האירו בזירת המט"ח העולמית בחודשים הבאים, והן למול השקל. ובאשר לישראל וקפריסין, נשאלת השאלה האם חלק מהכסף הרוסי שיברח מקפריסין יגיע לישראל, מה שרק יחזק ביתר שאת את השקל.
התיסוף בשקל, למול הדולר והאירו, המטבעות של שני יעדי הייצוא העיקריים של ישראל, מהווה בהחלט סיכון למשק הישראלי. בעולם ראינו השנה דוגמאות רבות ל"מלחמת מטבעות", כלומר התערבות יזומה במסחר במט"ח במטרה לבלום את התיסוף בערך המטבע המקומי. כעת יש להמתין ולראות האם בנק ישראל אכן יעשה מעשה ויתערב במסחר בכדי לבלום את תיסוף השקל".