עידן אזולאי מאפסילון בסקירת מאקרו שבועית: בסוף גם ביל גרוס נשבר. האיש שטבע את המונח "new normal" שמשמעותו צמיחה נמוכה לאורך זמן רב לצד אבטלה גבוהה, העלה את תחזית הצמיחה שלו לשוק האמריקאי. בעצם "העלה" אינה ההגדרה המדויקת למהלך של גרוס. עם כל הכבוד ל"מלך האג"ח" (כך הוא מכונה בארה"ב), גרוס הכפיל (!!!) את תחזית הצמיחה הריאלית מ 1.5% ל 3%. הממממ...
במילים אחרות, שום new normal ושום כלכלה חדשה. This time is not different. ניתן אולי לטעון שההתאוששות מהמשבר האחרון ארכה זמן רב בהרבה בהשוואה לזמן שלקח להתאושש מהמשברים הקודמים, וזאת בשל אופיו של המשבר ומקורותיו. אולם בסופו של דבר, גם המשבר הזה מסתיים כפי שניתן לראות משפע הנתונים החיוביים שמתפרסמים בחודשים האחרונים.
בשבועות האחרונים עלה החשש שהסיטואציה הפוליטית המסובכת בוושינגטון שאינה מאפשרת לממשל לקבל החלטות כלכליות, תעיב על ניצני הצמיחה שנראו בחודשים האחרונים. אלא שהערכות לחוד ומציאות לחוד. הנתונים שפורסמו השבוע, בדומה לקודמיהם, מראים כי מגמת השיפור בכלכלת ארה"ב נמשכת. עדות מובהקת לכך ניתן ללמוד משני נתונים חשובים. הראשון, המכירות הקמעונאיות שעלו בשיעור של 1.1% לעומת צפי של 0.5%. גם בניכוי מכירות הדלק והמכוניות, היינו מכירות הליבה, נרשמה עלייה של 0.4% לעומת צפי לעלייה של 0.2%. נתוני המכירות הקמעונאיות הסירו לעת עתה את החשש שהעלאת שיעורי המס וביטול הפטורים שנכנסו לתוקף בתחילת החודש יגרמו לצרכן האמריקאי להאט את היקף הקניות שלו, מה שמהווה אינדיקציה חיובית להמשך המגמה החיובית בפעילות הכלכלית בארה"ב.
במקביל לנתונים אלו, פורסם סקר המנהלים לרבעון הראשון של 2013 (business roundtable) שהצביע על שיפור משמעותי בציפיות המנהלים בארה"ב בהשוואה לרבעון האחרון של 2012, עת המדד קפץ מרמה של 65.6 לרמה של 81. פרטי הסקר מגלים מספר פרטים מעניינים. נרשמה עלייה נאה בציפיות המנהלים לגידול במכירות בחצי שנה הקרובה לצד ציפייה לעלייה בהשקעות ההוניות. עם זאת, המנהלים האמריקאים אינם צופים שהשיפור בפעילות הכלכלית ישפיע על התעסוקה. הדבר נובע ככל הנראה משתי סיבות עיקריות : הראשונה, יתכן והטכנולוגיה המתקדמת מייתרת את הצורך בכוח אדם. הסיבה השנייה שנראית ריאלית יותר, קשורה בכך שעודפי כושר הייצור בארה"ב עדיין גבוהים מאוד, מה שגורם לכך שיחלוף עוד זמן מה עד שנראה את השפעת השיפור בכלכלה ניכרת על התעסוקה.
לתופעה הזו עלולה להיות השפעה על שוק אגרות החוב. נזכיר שהפד רואה את השיפור בתעסוקה כאחד היעדים העיקריים לצורך שינוי המדיניות המוניטרית. זאת אומרת, יתכן וייווצר מצב שבו הכלכלה מתאוששת וצומחת, ולמרות זאת הפד ימשיך ליישם מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד רק בשל העובדה ששיעור האבטלה נותר גבוה. כמובן שהשוק לא ימתין לפד ויגיב לזה בעליית תשואות. עם זאת, סביר להניח שבשלב מסוים הפד יהיה חייב להתגמש ויתאים את הקריטריונים הנדרשים לשם שינוי במדיניות.
בשלב מסוים, כל הכתוב לעיל ישפיע גם עלינו (באותה מידה שישפיע על כל העולם). בחינה של סקר אמון הצרכנים וסקר מגמות בעסקים שפורסמו השבוע מצביע על שיפור קל ברוב הפרמטרים. בעוד שהשיפור בסקר אמון הצרכנים הוא מינורי למדי, הרי בסקר המגמות בעסקים, השיפור הוא מקיף יותר, אם כי עדיין במימדים צנועים. קשה לקבוע כעת באם השיפור הנוכחי באווירה הכללית במשק נובע מכך שהסקרים הקודמים הושפעו ממבצע "עמוד ענן" ו / או מהבחירות. אלא שהשילוב של שיפור בנתוני חו"ל לצד הקמת ממשלה שאמורה להיות "ידידותית" למשק גורם לעלייה קלה במפלס האופטימיות שלנו, גם בהקשר למשק המקומי.
ציפיות השוק מהממשלה החדשה, שמונהגת על ידי שלושה אישים בעלי תפישת עולם כלכלית דומה (נשתמש במילה "קפיטליסטית" למרות האיסור שהטילו עליה כמה עיתונים) הן גבוהות מאוד. המצעים שהציגו הפוליטיקאים החדשים לצד התעקשותם במו"מ הקואליציוני על יישומם, מציבים רף ציפיות גבוה. מן הסתם, השוק "אוהב" את החלק הכלכלי של המצעים ולכן הוא מגיב אליהם עד כה בחיוב.
כאמור, יישום של המדיניות הכלכלית החדשה לצד המשך סביבה גלובלית תומכת עשויים להוות משענת איתנה לשווקים...המנייתיים. לא הסולידיים. יתרה מכך, לאור כל הכתוב לעיל אנו מתקשים מאוד למצוא צידוקים ראויים להחזקה באפיקים הסולידיים בטווחים הארוכים. התשואות הנמוכות והעדר הפיצוי על הסיכון מתאימים לסביבה כלכלית משברית. לא זו שבה אנו נמצאים כעת. העולם מתאושש מן המשבר, בחלקים מסוימים של העולם יותר ובחלקים אחרים פחות. אולם המגמה של נתונים משופרים נמשכת כבר זמן רב, מה שלדעתנו מצביע על כך שלאחר חמש שנים שחונות, הגיע העת לשנות את "הראש" ולהבין כי המגמה הכלכלית השתנתה.
לפיכך, גם השבוע המשכנו במגמת הקיצור של התיק הסולידי שלנו. החלק השקלי עומד כעת על כשלוש וחצי שנים והחלק הצמוד קוצר לארבע וחצי. This time is not different.