עידן אזולאי מאפסילון בסקירת מאקרו שבועית: כיצד לדעתכם/ן היו מגיבים השווקים לנוכח תוצאות הבחירות באיטליה אם אלו היו קורות על רקע האווירה שהייתה בשווקים בחצי השני של שנת 2011. הרי ברור שחדשות מסוג זה היו גוררות ירידות חדות לאורך זמן, לצד עלייה חדה בתשואות וערעור ביטחונם הרופף ממילא של המשקיעים. אלא שזה לא קרה פעם. למעט תגובה קצרת טווח של יום אחד, כמה כותרות אדומות בעיתונים וגם הופעת אורח של רוביני בכמה תחנות טלויזיה, לא קרה שום דבר משמעותי.
הסיבה טריוויאלית וברורה לכל מי שעוסק בהשקעות : הסביבה הכלכלית הנוכחית שונה למדי מזו ששררה בעולם באותם ימים קשים של 2011. הנתונים של השבוע האחרון הם המשך ישיר לאלו שפורסמו בחודשים האחרונים שמעידים על שינוי באווירה הכלכלית בעולם. אחד הפרמטרים עליו הצבענו כבר לפני זמן רב כבעל חשיבות הוא רמת אמון הצרכנים. זה רשם בפברואר עלייה חדה לרמה של 69.6 לעומת צפי לרמה של 60.5%. אלא שאחד מרכיבי מדד אמון הצרכנים, הציפיות, רשם עלייה חדה של 23% ובכך היווה שינוי כיוון חד לעומת נתוני ינואר.
למעשה כל שאר רכיבי המדד שקשורים בציפיות לגבי תעסוקה ושכר הפגינו גם הם עליות חדות למדי בשיעורים שנעו בין 15% ל 18%. בנוסף לעלייה בציפיות הצרכנים, גם הנתונים הקשורים בענף הנדל"ן והייצור הצביעו על מגמה דומה של שיפור. כפי שכתבנו בתחילת השנה, אנו צופים שארה"ב תפתיע אותנו לטובה בשנת 2013, ולשמחתנו, עד עתה לא התאכזבנו. ברננקי תרם אף הוא את חלקו לשיפור המהיר באווירה, עת הצהיר בעדותו בפני הקונגרס שהוא מתעתד להמשיך את מדיניות רכישת האג"ח. השווקים הריעו ומיד הסתערו על אגרות החוב.
מתנצלים על כך שאנו נאלצים לקלקל את החגיגה, אבל זו הידיעה השלילית של השבוע. קיווינו מאוד שלאחר שכלכלת ארה"ב תתחיל להציג באופן די עקבי נתונים משופרים, גם הנגיד יציג את התוכנית שלו להקטנת התערבותו בשווקים. הרי בכך שהפד ממשיך להוות גורם כל כך דומיננטי בשוק אגרות החוב, הוא ממשיך לשדר לשוק את חוסר בטחונו ביכולת ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית. המשך התערבותו של הפד בשוק אמנם משמחת את המשקיעים בשל היותו סוג של "משענת". עדיף שהמשענת הזו תהיה התאוששותו של הסקטור הצרכני והעסקי (שאכן קורית), ולא אלמנט שהוא טכני במהותו.
עם זאת, הפרוטוקולים האחרונים של דיוני הפד מעידים על כך שמספר הולך וגדל של חברי הפד מתחילים להביע חשש משחיקה ברמת היעילות של המדיניות הנוכחית. כפי שכתבנו לפני מספר שבועות, אנו סבורים שזהו השלב הראשון בתהליך היציאה ממדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד. יתכן ומסיבות פוליטיות, ברננקי אינו יכול להצטרף למצדדים בשינוי המדיניות. כל זה לא ישנה את העובדה שאם הנתונים ימשיכו להציג התאוששות, גם ברננקי ישנה את מדיניותו. אלו יהיו באמת חדשות טובות מאוד.
הנגיד הישראלי לעומת זאת הביע אופטימיות מסוייגת בהודעת הריבית האחרונה, עת החליט להותיר את הריבית ללא שינוי. ההודעה ציינה את השינוי הקל לטובה שחל בציפיות של הסקטור העסקי לצד שיפור מסויים שחל בשאר האינדיקטורים הכלכליים. אנו מניחים שבמידה והנתונים המשופרים יחלו לחלחל גם למשק המקומי, הסבירות להפחתה נוספת בריבית תרד אף היא. יתרה מכך, ניתן להניח שגם הקמת ממשלה "ידידותית" לשוק לא תגרום להפחתה. זאת מאחר ובמידה והיא אכן תבצע את כל אותם צעדים פיסקליים נדרשים, השוק יניח שאלו ישפיעו לחיוב על המשק בהמשך, מה שכמובן ייתר את הצורך בהפחתת הריבית. כמובן שנקיטת מדיניות פיסקלית לא אחראית, גם היא תבטל לחלוטין את הסיכויים להפחתת ריבית.
בהופעה מול סטודנטים השבוע ציין הנגיד שהוא לא יעלה את הריבית רק לשם קירור שוק הנדל"ן. במילים אחרות וכפי שהנגיד הצהיר כבר מספר פעמים, בעיית הדיור בישראל צריכה להיפתר על ידי הממשלה ולא על ידי בנק ישראל. כפי שכתבנו בשבוע שעבר, אנו רואים צורך מיידי במתן פתרון ראוי ופרקטי לנושא הדיור. הנתונים האחרונים שהתפרסמו השבוע מעידים על התמתנות לכאורה בענף הדיור. אלא שאלו זמניים לדעתנו ואינם קשורים לבעיה שעלולה להתפתח במידה ולא תחול תפנית במספר התחלות הבנייה.
בהמשך לדברים לעיל, השבוע קיצרנו בחצי שנה את המח"מ של התיק השקלי שלנו, לשלוש וחצי שנים לערך. העליות באפיק השקלי בחודש האחרון העניקו חלון הזדמנות ראוי להקטנת הסיכון. את הסיכון אנו מחפשים במקומות אחרים. כמו מניות למשל. בעת האחרונה, עולות שאלות רבות לגבי הכדאיות של כניסה לשוק בנקודה הנוכחית שמהווה את רמת השיא של חלק מהמדדים. שיא? לא בטוח. מי שקנה את מדד 500 S&P לפני שתים עשרה שנים, החזיר לעצמו סוף סוף את הקרן (ללא דיבידנדים).
גם אם מבחינה טכנית, עולה הסיכון לתיקון בשוק, אנו סבורים שנתוני המקרו של החודשים האחרונים שהחלו לבוא לידי ביטוי בעלייה ברמת הרווחיות של החברות ימשיכו לספק לשוק את ההצדקה הכלכלית להמשך המגמה.