בבית ההשקעות מיטב מעריכים כי הייסוף המתמשך בשער השקל וסחר החוץ הבעייתי יכריעו להערכתנו את הכף לטובת הפחתת ריבית בסוף החודש (הסתברות של 40%) או בסוף החודש הבא (הסתברות של 60%), לכדי 1.5%.כזכור, בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש פברואר על כנה, ברמה של 1.75%. כל ששת חברי הוועדה תמכו בהחלטה זו. חברי הוועדה דנו במספר סוגיות עיקריות: (1) ההתפתחויות בכלכלה המקומית והעולמית, (2) התפתחות שער החליפין, (3) ההתפתחויות בשוק הדיור ובענף הבנייה, (4) המצב הפיסקלי.
להערכת חברי הוועדה, בכלכלה העולמית מסתמן כי הסיכונים להחרפת משבר החוב באירופה פוחתים, יחד עם זאת, משבר החוב בכללותו רחוק מסיום. ההתאמות הפיסקליות במדינות אירופה השונות צפויות להימשך גם בשנה הקרובה, וההערכות הן שצפויים משברים סביב עמידת המדינות ביעדים. נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובשווקים המתעוררים המשיכו להיות חיוביים.
באשר למשק הישראלי, הדעה היא כי קצב צמיחת המשק יציב בשיעור של כ-3.0%. וכי נתוני האבטלה והאינפלציה, אף הם יציבים.
בבנק ישראל דנו בהתפתחויות בשער החליפין. צוין, כי שער החליפין של השקל מול הדולר התחזק מעט מאז הדיון המוניטרי הקודם, בהמשך להתחזקות של 2.0% בשנת 2012. בנוסף צוין, כי הימשכות ההרחבה הכמותית בארה"ב, באירופה וביפן תומכת בהתחזקות השקל. ההערכה היא כי התחלת השימוש הצפוי במאגרי הגז החדשים ב-2013 תתרום לעלייה בעודף בחשבון השוטף ולכן תהיה גם הגורם, התומך בהתחזקות השקל בשנה הקרובה. מידת ההשפעה על שער החליפין תלויה במידה שבה מידע זה כבר מגולם בשער החליפין.
הנגיד פישר נשמע בימים האחרונים, מתבטא בעניין זה. אמנם, קיימת האפשרות שבנק ישראל ישוב ויתערב בשוק מטבע החוץ במטרה להחליש את השקל ולעודד את היצוא, אך צריך לזכור כי ההתערבות בעבר התרחשה על רקע זיהוי של בנק ישראל כי בשוק המט"ח גברה הפעילות הספקולטיבית. כלומר, ייסוף של השקל כנגד הדולר, לכשעצמו, זו לא עילה להתערבות. יתר על כן, יש לשים לב כי כנגד האירו דווקא השקל יציב כך שכנגד סל מטבעות היצוא תנאי הסחר לא נפגעו משמעותית, בוודאי שלא בהשוואה ל-2008 .
לגבי שוק הדיור, חברי הוועדה הביעו דאגה לאור התחדשות עליית מחירי הדירות בקצב מהיר במקביל לירידה בהתחלות הבנייה ועלייה במספר העסקאות ובהיקפי המשכנתאות. בדיון הודגש כי צעדי המדיניות, שנקט בנק ישראל בשנים האחרונות בתחום המשכנתאות מוכוונים בעיקר לשמירת היציבות הפיננסית וכי השפעתם הממתנת בשוק הדיור פועלת על צד הביקוש בלבד, וכי גורם חשוב לעליית מחירי הדירות בעת השאת, הינו הירידה בקצב תכנון ושיווק הקרקעות. בידי הממשלה כלים להגדלת היצע הדירות למגורים אשר יכולים לפעול למיתון עליית מחירי הדירות מבלי לפגוע ברמת הפעילות בענף. במילים אחרות, בנק ישראל מסיר אחריות מעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות.
נושא נוסף שעלה בדיונים, החשש מפגיעה באמינות הפיסקלית לאור שיעור הגרעון הגבוה של הממשלה בשנת 2012. החשש נובע כי להערכת הוועדה, רוב הגרעון הינו מבני ולא מחזורי. הערכה שנתמכת בהימצאות המשק ברמת אבטלה נמוכה יחסית.
נראה כי, בפרוטוקול זה חברי הוועדה הביעו את הסתייגותם מהתנהלות הממשלה הן בעניין שוק הדיור והן בעניין הגרעון הגבוה.
אלו, הביאו את חברי הוועדה לתמוך בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי. להערכתנו, בהחלטת הריבית לחודש מרץ, חברי הוועדה יחליטו להותירה ללא שינוי, ברמתה הנוכחית.
להערכתנו, הייסוף המתמשך בשקל, אשר הביא אותו להיסחר כנגד הדולר ברמה בה הוא היה הראשית 2011, עשוי בהחלט להביא את בנק ישראל לכדי הפחתת ריבית, דבר אשר יפגע בכדאיות הפעילות של שחקני ה-Carry Trade. אנו אף חושבים כי לאור העובדה כי האינפלציה לא מהווה אילוץ כרגע בשיקולי הריבית, ייטב אם בבנק יפחיתו את הריבית ולא יתערבו בשוק המט"ח. אולם, את זאת יש כאמור לבצע תוך בחינה מדוקדקת את ההתפתחויות בשוק המשכנתאות.
לפיכך, על רקע נתוני סחר החוץ הבעייתיים, אנו מעריכים כי בנק ישראל יפחית את הריבית לחודש מארס (הסתברות של 40%), בהנחה שלא יהיה ייסוף נוסף, או לחודש אפריל (60%) ב-0.25%, לכדי 1.5%.
סחר חוץ – חוזקם של משקי הבית מול חולשת יעדי היצוא: יצוא הסחורות לחודש ינואר 2013 אינו מבשר טובות. זה, הצטמצם ב-2.8% (בניכוי עונתיות, דולרים ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לעומת החודש הקודם. יתר על כן, בהשוואה לחודש ינואר 2012, ירד היצוא ב-4.7%.
במבט על נתוני המגמה של יצוא המקומי, בששת החודשים האחרונים, מתרחשת מגמת הצטמצמות שהלכה והתחזקה לקראת סוף שנת 2012 ואף ממשיכה בתחילת שנה זו, אם כי קצה ההאטה נחלש מעט.
חולשת היצוא ניכרת בענף התרופות ובענף הרכיבים האלקטרונים והמחשבים. אלו, קטנו ב-9.0% וב-2.5% בהתאמה, בהשוואה לחודש דצמבר (נתונים דולריים מקוריים).
מנגד, יבוא הסחורות התרחב בחודש הנדון ב-2.8% לעומת חודש דצמבר 2012 (בניכוי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), זאת בהמשך להתרחבות בחודש הקודם של 4.2%.
רוב ההתרחבות ביבוא המקומי נבע ממוצרי הצריכה, שרשמו התרחבות של 9.2% בינואר לעומת דצמבר 2012 (בניכוי עונתיות). מתוך מוצרי הצריכה, יבוא הלבשה והנעלה עלה ב-73.9% (נתונים מקורים) בהשוואה לדצמבר, אולם בהשוואה לחודש ינואר אשתקד נרשמה ירידה של 4.9%. התרחבות משמעותית נצפתה גם ביבוא כלי תחבורה וכלי בית.
בהתאם, הגרעון המסחרי הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר בחודש זה. עם זאת, מדובר ברמה הנמוכה מהממוצע השנתי ב-2012, 1.5 מיליארד דולר.
אינדיקטורים נוספים: אמון הצרכנים לחודש ינואר 2013 הצביע על שיפור קל בציפיות הציבור, בניגוד למגמה, שנרשמה במדד שמבוצע על ידי בנק הפועלים. אמנם, מדד אמון הצרכנים לחודש הנדון עמד על 27%-, בהשוואה ל-28%- בחודש דצמבר, אך, לא חל שינוי של ממש בארבעת המאזנים המרכיבים את המדד, המתייחסים למצב הכלכלי של משקי הבית, המדינה, למספר המובטלים ולציפיות לגבי חסכון של משק הבית.
השבוע פורסם, סקר הערכת מגמות בעסקים, בו נרשמה עלייה משמעותית באופטימיות, אך זו נובעת ברובה משינוים שנעשו בשיטת המדידה. אם זאת, ניתן לראות שינוי חיובי בענף התעשייה, בו לא נעשו שינויים. ביתר הענפים העלייה באופטימיות מיוחסת בחלקה לשינוי הסקר.