הרשות לני”ע עושה תספורת לדו”חות הכספיים של החברות הציבוריות

הדוחות הכספיים אמורים להיות העוגן המרכזי לקבלת מידע על הנעשה בחברה אולם במשך השנים התנפחו אלו האחרונים יתר על המידה.

במחקר שנערך בעניין[1] נמצא כי בין השנים 2003-2010  כמות העמודים הממוצעת בדוחות התקופתיים עלתה בכ-300% (!).

ההשלכות לכך עלולות להיות חמורות, משום שמידע עודף מקשה על המשקיעים לעשות שימוש בדוחות, בנוסף, במקרים בהם הדוח ארוך או קשה להבנה עלולים המשקיעים לדלג על קריאת חלקים שלמים מהדוחות ולוותר בכך באופן בלתי מודע על מידע חשוב בנוגע לחברה.

בספטמבר 2011, פרסמה רשות ני"ע קול קורא בנושא קיצור הדוחות בו היא מכירה בבעיה הקיימת ופונה אל הציבור בבקשה להעלות רעיונות לקיצור הדוחות.

בדצמבר 2012, פורסמה עמדה משפטית בעניין הכוללת הצעות ודוגמאות ספציפיות ליישום במטרה להביא לקיצור ושיפור הדוחות, אולם המילה האחרונה בעניין טרם נאמרה.

בראיון לאתר "ספונסר"  מסביר רו"ח נבו ברנר, מי שכבר הספיק לעמוד משני צידי המתרס, כסגן החשבונאי הראשי ברשות ני"ע בין השנים 2009-2011, וכחשבונאי הראשי בקבוצת בזק החל מ-2102 , כי למרות כל הצעדים שננקטו, הדרך עדין ארוכה, ומי שמצפה שהדוחות הקרובים יחתכו בחצי עלול להתאכזב..

משקיעים רבים מתקשים  למצוא את המידע הנדרש להם להשקעה בחברה  בתוך המלל הבלתי נלאה הקיים בדוחות הכספיים, כיצד ניתן לפתור את הבעיה?

"אין ספק שהבעיה הזאת מטרידה מאוד, הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות אף פעם לא היו  ’best seller’  מבחינת אנשים שבאמת ישבו וקראו אותם,

אולם, בשנים האחרונות המצב החמיר  והדוחות הפכו לכל כך ארוכים ומסורבלים שמציאת המידע המהותי בתוכם הפכה למשימה קשה אף יותר.

הבעיה היא, שעיקר הסרבול בדוחות נעוץ בדרישות הגילוי הרבות הקיימות בתקינה הבינלאומית המיושמת בישראל (IFRS), וכל עוד תקינה זאת מיושמת אין הרבה גמישות לשנות או להפחית מדרישות הגילוי בדוחות הכספיים, לא לרשות ני"ע ובטח לא לחברות, כך שאם מישהו מצפה שהדוחות הקרובים יחתכו בחצי הוא עלול להתאכזב.."

במסגרת ההגבלות הקיימות, מה ניתן לעשות על מנת להנגיש את הדוחות לציבור המשקיעים?

"אני חושב שיש כאן הזדמנות פז לחברות לערוך בחינה משמעותית אילו חלקים בדוחות ניתן לקצר או אפילו להשמיט מכיוון שאינם תורמים כלל להבנת החברה,

הגיע הזמן לשינוי תפיסתי בעניין, בהתאם לעמדה המשפטית של רשות ני"ע שפורסמה בדצמבר 2012, כל עוד יוכח שהופעל שיקול דעת מקצועי בתום לב במטרה לשפר את הדוחות, אזי גם אם בסופו של דבר הושמט מידע (!) הרשות תביא זאת בחשבון בהליכי האכיפה שלה, זוהי אמירה חשובה של רשות ני"ע, מכיוון שאחד מהדברים המונעים את קיצור הדוחות הוא חשש לגיטימי של מנהלים מחשיפה משפטית בעקבות השמטת מידע, מה שמביא למצב של ’אם יש ספק - אין ספק’ , במקום זאת צריך לדעת כי בעניינים של שיקול דעת יש פנים לכאן ולכאן."

כפתרון לבעיית הכפילויות הקיימת בדוחות, ממליצה רשות ני"ע לרכז את המידע במקום אחד ולהסתפק במקומות אחרים בהפנייה לאותו מידע, האם פתרון זה אפקטיבי לדעתך?

"ההפניות אמנם  יקצרו את הדוחות, אבל לא תמיד יקלו את הקריאה בהם.

אני בעוונותיי עדין קורא דוחות כספיים ואחד מהדברים הפחות נעימים הוא לדפדף בין ההפניות השונות ולדלג מפרק אחד למשנהו בחיפוש מידע על פעילות החברה."

כיצד לדעתך אמור להיראות המודל העתידי של הדוחות הכספיים?

"על מנת להנגיש את המידע לציבור, נדרש בראש ובראשונה לשפר את דוח הדירקטוריון,

הדוח כפי שהוא במתכונתו היום הוא טכני ולא מאוד מעניין, יש להפוך אותו לדוח בו יובא הסבר וניתוח של ההנהלה לפעילות העסקית כפי שמקובל בארה"ב ובבריטניה.

מעבר לכך, שיפור אמיתי של הדוחות הכספיים כבר תלוי במוסד הבינלאומי לתקינה שצריך לפעול להורדת העומס שנוצר בביאורים לדוחות הכספיים, ב-2011 התחילה עבודת מטה בעניין אך אני מעט סקפטי עד כמה זה בראש סדר העדיפויות.

לסיכום, למרות שנדרש לפעול עוד רבות בעניין, אני חושב שהרשות בהחלט בדרך הנכונה ונקטה צעדים חשובים  בהגדרת הבעיה ובמציאת פתרונות פרקטיים על מנת לשפר את המצב, אם נמשיך במשימה זו בהתמדה נצליח להפוך את הדוחות הכספיים לברורים ומובנים יותר."

[1] אורך הדוחות התקופתיים בישראל - מגמות והשפעות, בורכוביץ  ואוסטרובסקי, אוקטובר 2011 .

*הכותב הינו עובד במחלקה המקצועית ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.