אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית: מי שמאשים את פישר בזינוק מחירי הדירות לאט מבין הרבה בכלכלה מוניטארית, לא מבין את תפקידו של הבנק המרכזי ולא מסתכל מעבר למה שמונח מתחת לפנס. למרות החשיבות הרבה שרואה הציבור בתפקיד הנגיד זהו איננו תפקיד מסובך כל כך ומלבד הניהול הטכני של כמות הכסף רוב חשיבותו קשורה לשידור אמינות בנוגע ליציבות המחירים. יעד האינפלציה שנקבע ע"י הממשלה הוא איננו יעד אקראי אלא תוצר של מחקר כלכלי שמצא שבסביבת אינפלציה וודאית לאורך זמן, סביב 2%, מצליחה הכלכלה הריאלית לצמוח בקצב הטוב ביותר לאורך זמן. כלומר, לנגיד אין כמעט שיקול דעת, ועליו לפעול לכך שהאינפלציה הממוצעת לאורך זמן תעמוד בסביבה של 1%-3%.
מאד פשוט להוציא סעיף אחד מתוך מדד המחירים ולהתייחס אליו כחזות הכל, אך המדד מורכב ממספר רב של סעיפים שאין אפשרות לנהל כ"א בנפרד, גם לא את הדיור. להמחשה, באותה תקופת כהונה של פישר מחירי הבתים אומנם זינקו, אך מחירי הריהוט והציוד לבית ירדו, מחירי החינוך, התרבות ההלבשה, ההנעלה, התקשורת והאינטרנט נותרו כמעט ללא שינוי (לפי נתוני למ"ס). בסה"כ, עלו המחירים בישראל בתקופת כהונתו (עד כה) בקצב שנתי של 2.5%, קצב שנמצא באותם גבולות מחירים שהוצבו לו. פישר אומנם בכל זאת ניסה להשפיע בתוך אותם תתי הסעיפים של המדד, אך המחקר הכלכלי הראה שזהו קרב אבוד מראש. הוא ניסה להשפיע על המחירים המיובאים באמצעות התערבות בשוק המט"ח (רכש עשרות מלארדי דולרים) וניסה להתערב ישירות בשוק הנדל"ן באמצעות התערבות בשוק המשכנתאות. אך ללא הועיל. למעשה אף אחד לא יכול באמת לדעת שהוא לא הועיל, כיוון שהוא לא יודע מה היה קורה לולא פעל, אולי אלה אפילו היו עולים יותר. בשורה התחתונה, אומנם הפחתת הריבית הייתה המנוע העיקרי לזינוק במחירי הדירות, אך אי אפשר להסתכל על כך כ"אשמה", אלא כעל תוצר לוואי של מדיניות מוניטארית כללית שעמדה בכל היעדים ואפשרה למשק להמשיך לצמוח בקצב יציב.
לכאורה לא מעט נתוני מקרו טובים מהצפוי ממשיכים להתפרסם לאחרונה, בניהם בסוף השבוע שעבר עליה במדד בטחון הצרכנים של אונ’ מישיגן, עליה במדד מנהלי הרכש בתעשייה של ISM (מ-55.5 ל-56.5) עליה בהכנסות משקי הבית בארה"ב בדצמבר (2.6%, הגבוה ביותר מאז נוב’ 2004). אך משקלם של הנתונים המפתיעים לרעה החל להיות גבוה יותר (לפי מדד ההפתעות של סיטי בנק), בניהם נתון התמ"ג השלילי, העלייה (הקלה) בשיעור האבטלה, הירידה בהוצאות משקי הבית בדצמבר ועוד. למרות נתוני המקרו המעורבים עם נטייה להפתעות שליליות ממשיכים שוקי המניות לעלות, גם על רקע עונת הדוחות של החברות. החשש הוא שכשעונת הדוחות תסתיים יחזרו נתוני המאקרו למרכז הבמה ויקשו על שוקי המניות.
זה לא קורה לנו! אפילו הכלכלנים הפסימיים ביותר, אלה שבטוחים שכל יום "הינה הכלכלה מתגלגלת למיתון הבא" לא העריכו שהכלכלה תעבור ברבעון הרביעי של 2012 לצמיחה שלילית (0.1%-) ובטח לא ממוצע הכלכלנים שצפה צמיחה של 1.1%. כשמיתון רשמי הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית אפשר טכנית להגיד שאנחנו באמצע הדרך למיתון. אבל לפני שאתם נכנסים להיסטריה זכרו כמה דברים, ראשית הנתון שפורסם בשבוע שעבר הוא רק ההערכה ויש עוד שני תיקונים לפני המספר הסופי. להמחשה, ברבעון השלישי של 2012 דווח בתחילה כי נרשמה צמיחה של 2% אבל בהמשך התברר שהמספר הסופי יצא 3.1%. אופס... דבר שני קשור לסעיפי התמ"ג, מהם עולה כי רוב הירידה לא נבעה מליבת הכלכלה, הם הצרכנים האמריקאים ששמם הולך לפניהם, אלא בעיקר מירידה במלאים וירידה בהוצאות הממשל על ביטחון על רקע היציאה מעיקר וצמצום הלחימה באפגניסטן. המלאים מתנהגים פעמים רבות בצורה עונתית ונוסף מושפעים מעליה בצריכה הפרטית ואולי גם מהוריקן סנדי, ואילו צמצום הוצאות הביטחון מעיד על העברת מרכז הכובד בכלכלה לסקטור הפרטי, היעיל יותר. מה שעשוי גם הוא לאפשר בעתיד צמיחה מהירה יותר.
אבל בואו ניכנס לפרופורציות. גם ארה"ב תחזור לקצבי הצמיחה הרגילים של השנים האחרונות ו-2013 תעמוד בתחזיות האנליסטים (צמיחה של 2.00%), עדיין מדובר בקצבי צמיחה מבישים בהתחשב בעובדה שהכלכלה לאחר מיתון ולא סתם מיתון אלא "הגדול ביותר מאז השפל הגדול". לאחר עשרת המיתונים האחרונים צמחה הכלכלה האמריקאית בקצב ממוצע של 4.23% בשלוש השנים שלאחר מכן. בשלוש השנים האחרונות להמחשה היא צמחה בקצב עלוב של 2.1% בלבד.
צוחקים על התדרדרות ארה"ב? – צוחק מי שצוחק אחרון: כלכלת ארה"ב התכווצה כאמור ברבעון הרביעי של 2012 ורוב תשומת הלב מופנית לירידה בהוצאות הביטחון ולירידה במלאים, אבל לא הרבה שמים לב לסחר של ארה"ב. הוא אומנם לא חלק גדול מהכלכלה שלה, אבל הוא בהחלט גדול לכלכלה שלנו! בגרף המצורף ניתן לראות את הנפילה ביבוא וביצוא של ארה"ב ברבעון הרביעי, נפילה חריגה מאד ובטח לעומת השנים האחרונות. לירידה בסחר של ארה"ב עשויה להיות גם השלכה ישירה וגם אינדיקטור לירידה בסחר העולמי בכלל. בכל אופן, עוד חדשה רעה...