אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: למרות הגרעון הגדול בתקציב הממשלה, הסיכון הגאו פוליטי המרחף מעל ואי היציבות בכלכלה העולמית, המשקיעים בעולם עפים על האג"ח של ממשלת ישראל ופרמיית הסיכון עליה ל-5 שנים ירדה בחודשים האחרונים מרמה של 200 נק’ לרמה של 123 נק’. הסיבה להתלהבות היא כנראה הנחישות של הממשלה להחזיר את הגרעון לגודל סביר, צעד לא פופוליסטי שמעיד על אחריות.
מתווה חדש שגיבש צוות באוצר כולל קיצוצים וביטול פטורים ממיסים, צעדים שמתקבלים באהדה רבה ע"י השוק. להערכתנו, אם המתווה יתקבל סביר שפרמיות הסיכון על האג"ח ימשיכו לרדת, מה שיביא לרווחי הון בנכסים המוחזקים ע"י הציבור (כולל חסכונות לפנסיה), ירידה בעלויות המימון של הממשלה ושל הפירמות, מה שיאפשר להן לצמוח מהר יותר, לגייס עובדים נוספים ולעלות שכר. אמנם המתווה של האוצר איננו קל, אך הוא משתלם ביותר! האוצר הציע תכנית מצוינת (בלי ציניות) שאם יתווספו לה תכניות משלימות של רפורמות להגברת היעילות במנגנון הממשלתי (כולל החברות הממשלתיות), פתיחת המשק לתחרות ברמות המקובלות במדינות כגון סקנדינביה, קנדה, סינגפור ואוסטרליה (כולל הפחתת רגולציה למינימום).
תכנית האוצר בגדול: הקיצוץ בתקציב המדינה לשנים 2014-2013 בהיקף של 27 מיליארד שקל - קיצוץ של 9 מיליארד שקל ב-2013 וקיצוץ של 18 מיליארד שקל ב-2014. ובנוסף ביטול פטורים בהיקף של 5 מיליארד שקל נוספים גם ב-2014.
תשקיעו כל אגורה שיש לכם! דמוגרפיה- עם עשרות מיליון פורשי דור הבייבי בום במהלך 5 השנים הקרובות והזדקנות האוכלוסייה במדינות המערב כולן (כולל אירופה ויפן), ועם ירידת המינוף של הממשלות והעלאות מיסים, קשה לראות את הצמיחה העולמית מאיצה בשנים הקרובות בצורה משמעותית ואת האינפלציה והריביות עולות בעקבותיה. נראה שהמגמה של ה-30 השנה האחרונות, של ירידת אינפלציה וירידת ריביות תמשך גם בשנים הקרובות. המגזר העסקי והבנקאי יושב על ערמות של מזומנים שלאור הצפי לצמיחה איטית הוא לא רואה להם כדאיות השקעה ומעדיף לסגור אותן בשוק ההון. אין מה לצפות שמשקי הבית יושיעו, כשגם הם בתהליך של הקטנת מינוף. לאורך השנים הציבור היה שאנן כשהוא תמיד הסתכל לאחור וקיווה לחזור לשיעורי התשואה הממוצעים ההיסטוריים, אבל עם הזמן האנשים מתעוררים ומבינים שעוד שנייה הדלת נסגרת ולא יישאר שום נכס שנותן תשואה. בלהט הפאניקה הם החלו מתנפלים בשנים האחרונות על כל דבר שנותן תשואה, מניות, דירות, אגרות חוב... אולי הגזימו והקדימו מעט את זמנם, מה שיוביל בקרוב לתיקון קל כלפי מעלה של התשואות, אך בהמשך המגמה של ירידת התשואות כנראה תמשך. לדור הבא כבר לא יישארו נכסים שיוכלו לספק להם הכנסה פאסיבית. לא תהיה להם ברירה אלה לצאת לעבוד עבור עצמם ועבוד כל הפנסיונרים שסגרו לעצמם השקעות עם תשואות שמישהו יצטרך לשלם... המסקנה, תשקיעו כל אגורה שיש לכם.
פיזור השקעות בחו"ל – זה רק נראה יקר: לפני כשבועיים פרסמנו בדיקה שביצענו על מדד ת"א 25 במטרה לבדוק את ההבדל בין התנהגות החברות הגלובאליות הנסחרות במדד לבין החברות המקומיות. הבדיקה קיבלה תשומת לב רבה והחלטנו להרחיב אותה למדד ת"א 100, לטווח ארוך יותר ולהוסיף השוואה למדדים בחו"ל. להלן הממצאים:
משקיעים רבים מבינים את היתרונות של השקעות בחו"ל לפיזור השקעות, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק לא קטן מהמניות בבורסה בת"א הן עצמן חברות גלובאליות. ואז נשאלת השאלה האם השקעה בת"א בלבד מספיקה לצורך פיזור השקעות בחו"ל, או שיש להוסיף לתיק ההשקעות גם אפיק בינלאומי טהור? מצאנו כי אכן קיים לעיתים קרובות שוני בין התנהגות המניות המקומיות בת"א לבורסות במדינות המערביות ובמיוחד אלה בארה"ב. החברות הגלובאליות הנסחרות בת"א נמצאות עם מתאם גבוה יותר לשוק האמריקאי מאשר למניות המקומיות. והמסקנה היא שבאמצעות תמהיל נכון ניתן להגדיל חשיפה לחו"ל גם ע"י הגדלת משקלן בתיק של המניות הגלובאליות שנסחרות בת"א. עם זאת, כנראה שהחברות הגלובאליות הנסחרות בת"א הן בממוצע בעלות סיכון גבוה יותר מהחברות הנסחרות בארה"ב, זאת לאור התנודתיות הגבוהה יותר שלהן. משכך, משקיע שחשוף לכל מדד ת"א 100, צריך לבחור את תמהיל התנודתיות שמתאים לו ובמקרה הצורך להוסיף לתיק ההשקעות שלו באופן סלקטיבי מניות אמריקאיות בטוחות ולא ליצור כפילות ע"י חשיפה למניות זרות מסוכנות גם בדרך ישירה וגם בדרך עקיפה דרך מדד ת"א 100. ממצא נוסף הוא מתאם גבוה יחסית בין המניות המקומיות במדד ת"א 100 לבין מדדי המניות במדינות המתפתחות (מדד MSCIEM).