בנק ישראל מפרסם היום (ג’) קטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שתופיע בחודש יוני- רמת ההכנסה והתמריץ לעבודה של הנמצאים במערכת הבטחת הכנסה.
מערכות הבטחת ההכנסה בישראל ובעולם מיועדות להבטיח הכנסה מינימלית ("רשת ביטחון" סוציאלית) לאוכלוסייה שאינה מתפרנסת ברמה מספקת או שאינה עובדת בשל חוסר מסוגלות או חוסר מקומות עבודה. הזכאות לגימלה נקבעת בכפיפות לעמידה במבחן הכנסות ובמבחן תעסוקה (למסוגלים לעבוד). השוואה בין-לאומית של תשלומי ההעברה המקסימליים למשקי בית המורכבים משני הורים ושני ילדים (בני 4 עד 6), שאין בבעלותם דירת מגורים, מעלה כי במרבית מדינות ההשוואה הכנסתם של מי שמתקיימים מתשלומי העברה בלבד נמוכה מקו העוני על פי ההגדרה היחסית (50 אחוזים מההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית מתוקנת בגין גודלו של משק הבית, על פי השיטה המקובלת ב-OECD). תשלומי ההעברה בישראל למשק בית כמתואר לעיל בולטים ברמתם הנמוכה בהשוואה בין-לאומית – כ-34 אחוזים בלבד ביחס להכנסה החציונית (מתוקנת לנפש סטנדרטית ובגין גודלו של משק הבית).
מאפייניהן של המערכות להבטחת הכנסה (ובפרט שיעורי הקיזוז מהגמלה כנגד הכנסה מעבודה ודרישות מבחן התעסוקה), המיסוי על הכנסות מעבודה ותשלומי ההעברה משמשים אמצעים לעידוד האוכלוסייה המקבלת תשלומי העברה אשר מסוגלת לעבוד להשתלב בתעסוקה (או להגדיל את היצע העבודה שלה) ולהגיע לעצמאות כלכלית. שיעור המס האפקטיבי השולי (Marginal Effective Tax Rate - METR) מציין איזה חלק מגידולה של ההכנסה בעקבות המעבר לעבודה מקוזז על ידי מסים ישירים והפחתת תמיכות שונות; זהו מדד מקובל הבוחן באיזו מידה מערכות המס ותשלומי ההעברה מתמרצות עבודה. בישראל, התמריץ-ליציאה-לעבודה המיוצג על ידי METR הוא גבוה בהשוואה בין-לאומית (איור 2); זאת כתוצאה ממספר גורמים: (א) מקומה הנמוך יחסית של ישראל בהשוואה בין-לאומית מבחינת ההכנסה שתשלומי ההעברה מקנים; (ב) שיעור קיזוז מתון של הגמלה להבטחת הכנסה ושל תשלומי ההעברה האחרים כנגד ההכנסה מעבודה; (ג) מס הכנסה שלילי (באזורים שבהם מופעלת התוכנית); (ד) שיעורים נמוכים של מיסוי ישיר על בעלי הכנסות נמוכות, בעיקר בגלל סף מס (ההכנסה) גבוה, ושיעורים נמוכים של דמי הביטוח לאומי ומס הבריאות.
אף ששכר המינימום בישראל גבוה יחסית לשכר החציוני של שכיר במשרה מלאה, הסיכוי למצוא עבודה יציבה במשרה מלאה ברמת שכר זו אינו גבוה, והציות לשכר המינימום לוקה בחסר. מכאן שיש להגביר את יכולת-ההשתלבות-בתעסוקה של מקבלי הגימלאות ושל בעלי כושר ההשתכרות הנמוך, ולהבטיח את זכויותיהם בשוק העבודה. לשם כך ראוי לגבש מודל כלל ארצי חלופי ל"אורות לתעסוקה", להקפיד על יישום ואכיפה של חוקי העבודה, להגדיל את המענק שמקנה תוכנית מס ההכנסה השלילי ולהרחיב את התוכנית לפריסה ארצית, וכן ולהרחיב את השירותים תומכי-העבודה (בין השאר לשפר הנגישות התחבורתית של מקומות העבודה ולספק סידורים איכותיים של השגחה על ילדים - נושאים שעלו גם בדו"ח ה-OECD על שוק העבודה בישראל).