בבנק הפועלים צופים כי לבחירות הנוכחיות צפויה להיות השפעה מינורית על שוק המניות. להערכתם בטווח הקצר עלול השוק לסבול מחולשה, פחות בגלל הבחירות עצמן, ויותר בגלל החשש מפני תקציב הכולל שורת גזירות כלכליות, ובשל האתגרים מולם צפויה הכלכלה המקומית להתמודד בחודשים הקרובים. להלן סקירה שפרסמו בנושא:
השבוע תתקיימנה הבחירות לכנסת ה-19. ובנק הפועלים בחן את ההשלכות הצפויות מאירוע מרכזי זה על שוק המניות, ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במערכות הבחירות הקודמות על ההתנהגות הצפויה סביב מערכת הבחירות הנוכחית.
מניסיון העבר אנו למדים, כי שוק ההון מגיב ל-3 פרמטרים עיקריים: ציפיות בנוגע למדיניות הכלכלית שתקבע על ידי הממשלה הנכנסת. האופק המדיני המשתמע ממצעי המפלגות המרכיבות את הממשלה. "אפקט ההפתעה" – עד כמה תוצאות הבחירות תואמות את הסקרים והערכות המוקדמות.
בשל האמור לעיל, ולאור ניסיון העבר, אנו צופים כי לבחירות הנוכחיות צפויה להיות השפעה מינורית על שוק המניות. להערכתנו בטווח הקצר עלול השוק לסבול מחולשה, פחות בגלל הבחירות עצמן, ויותר בגלל החשש מפני תקציב הכולל שורת גזירות כלכליות, ובשל האתגרים מולם צפויה הכלכלה המקומית להתמודד בחודשים הקרובים.
בבחינת הפרמטרים העיקריים שבהם משפיעות הבחירות על שוק המניות אנו מעריכים כי: ציפיות בנוגע למדיניות הכלכלית שתקבע על ידי הממשלה הנכנסת: ישנה ציפייה לשורת גזירות כלכליות בשל העמקת הגירעון בתקציב, שעשויות לכלול העלאת מיסים וקיצוצים במשרדים השונים, ואשר תשליך גם על רווחיות החברות והביקושים המקומיים.
האופק המדיני המשתמע ממצעי המפלגות המרכיבות את הממשלה: אנו מעריכים כי אם יתעורר חשש מאסקלציה (למשל במישור האיראני או הפלסטיני), הרי שהדבר יגביר את חוסר הודאות, וישפיע לשלילה על הבורסה.
כיצד הגיב שוק המניות למערכות הבחירות האחרונות בישראל? האם ניתן ללמוד ממערכות הבחירות הקודמות על התנהגות השוק הצפויה במערכות בחירות הבאות? לא בהכרח. כל אחת ממערכות הבחירות שנבחנו לא נערכה בוואקום, אלא בסביבה כלכלית ומדינית רבת משמעות על השוק, ולכן לא ניתן ולא נכון להתעלם מהשפעת הסביבה על התנהגות השוק בתקופות אלו. על כן, מלבד התייחסותנו להתנהגות מדד המניות המקומי בפני עצמו, ערכנו השוואה למדד ה-S&P 500, על מנת לבחון האם השוק המקומי התנהג באופן חריג מהמגמה הגלובלית.
מהבחינה שערכנו עולה המסקנה, כי בכל מערכות הבחירות, בחודש שלפני הבחירות עצמן רשמה הבורסה תשואה עודפת על פני ה-S&P 500, ככל הנראה בשל הצפי לירידה בחוסר הודאות שמאפיינת את הכלכלה המקומית בשנת הבחירות. עם זאת, לא מדובר בתשואה עודפת מובהקת, שכן ב-3 מתוך 6 התקופות שבהן נרשמה תשואה עודפת במדד המקומי, מדובר בתשואה עודפת של פחות מ-3%.
חריגות לכך היו השנים 2001 ו-2003, אשר בהן קדמו לבחירות אירועים ביטחוניים ומדיניים משמעותיים, בשל אינתיפאדת אל אקצה, אשר הביאה לפגיעה ניכרת בכלכלה הישראלית.
נתון נוסף שבולט בבחינת מערכות הבחירות של השנים האחרונות, הוא העובדה שכשבבחירות זכו המפלגות אשר הציעו אופק מדיני (כגון בחירות 1992), שוק המניות הגיב בחיוב לתוצאות, בעוד שבמערכות שבהן האופק המדיני היה מעורפל (1988, 1996 ו-2009), התגובה בבורסה בחודש שלאחר היוודע התוצאות הייתה שלילית בהשוואה לשווקים הגלובליים.
במערכת הבחירות של שנת 2003, זכה אומנם הימין ברוב, אולם הבורסה הגיבה בתשואת יתר ביחס לארה"ב (3.4% בחודש שלאחר הבחירות, 42.6% בחודשיים שלאחריהן). ככל הנראה, בשל ההערכה שאריאל שרון יפעל לחידוש האופק המדיני מול הפלסטינים, ובעיקר על רקע תמורות שאירעו בעולם סביב המלחמה בעיראק והירידה במפלס הטרור הפלסטיני.
שוק ההון מעדיף אופק מדיני וחוסן כלכלי: כאמור, מערכות הבחירות הקודמות מראות תגובות די ברורות של שוק המניות לתוצאות הבחירות –בשנים 88’, 96’, 01’ ו-09’ – שנים שבהן ניצח הימין בבחירות, שוק המניות ירד בחודש הראשון שלאחר הבחירות, ואילו במערכות של 92’, 99’ ו-03’ (בשתיים מהן זכה השמאל וב-03’ זכה שרון כשהבטיח אופק מדיני) השוק עלה לאחר הבחירות.
עם זאת, באותן השנים גם המצב הכלכלי השפיע במידה רבה על השוק. השנים שבהן נרשמו עליות לאחר הבחירות היו שנים טובות מאוד לכלכלה הישראלית - 1992 הייתה שנת העלייה הגדולה והפריחה הכלכלית, 1999 הייתה שנת פריחת ההיי טק, ו-2003 הייתה השנה שבה חזרה הכלכלה העולמית למסלול החיובי, ועמה גם הכלכלה המקומית. אנו סבורים כי לסביבה הכלכלית היה משקל שווה (אם לא גבוה יותר) בהשפעה החיובית על השוק בהשוואה לתוצאות הבחירות.